מטופלים, משפחה, חברים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות צריכים לגלות גישה של דאגה ורחמים כשעולה האפשרות של התאבדות. התאבדות יכולה להיות תוצאה של דיכאון שאינו מטופל, התנסות טראומטית, בעיות בריאות, פציעה, או הצטברות הדרגתית ובלתי מורגשת של אירועים גורמי מתח או טראגיים. רגשות והתנהגויות אובדניים כמעט תמיד מזוהים עם סימפטומים של דיכאון, חרדה, או כתוצאה מבעיה רפואית הקשורה לחוסר איזון כימי. הבנה של המחשבות, הרגשות וההתנהגויות האובדניות מהווה את הצעד הראשון בזיהוי הרגע הנכון לפנות לעזרה.

מדוע אנשים מתאבדים?

אלפי מאמרים וספרים נכתבו על הסיבות להתאבדות ומניעתה. למטרות הבנת הנושא (אך לא לצורכי מחקר), ניתן להתייחס לשש סיבות בסיסיות להתאבדות. הבנת הסיבות הללו יכולה לעזור לזהות את סכנת ההתאבדות בהתהוותה:

שינוי – התאבדות היא דרך לחולל שינוי בהרגשה ובאירועים בחייו של האדם באותו זמן.

בחירה – התאבדות מהווה הצהרה על האפשרות לבחור, או על נקיטת בחירה בפועל, במצב שבו אין בחירה או שהבחירות החשובות כבר נעשו.

שליטה – המעשה האובדני נועד להפסיק התנהגות של האדם עצמו, לשלוט באירועים בחייו, או לגרום לשינוי כלשהו באנשים אחרים.

ענישה עצמית – המעשה האובדני אמור להקל על הרגשת אשמה או להעניש את האדם עצמו על מעשיו.

ענישה של אחרים – המעשה האובדני נועד להעניש או לגרום נזק לאחרים.

מצב פסיכוטי – המעשה האובדני מהווה תוצאה של אמונות ביזאריות שנגרמו בשל מחלת נפש או בעיה רפואית חמורה.

גורמי סכנה קריטיים להתאבדות:

– לרצות לא להתקיים;
– מחשבות על ללכת לישון ולא להתעורר;
– מחשבות על מוות;
– מחשבות או רגשות שיהיה לך טוב יותר אם תמות;
– מחשבות על התאבדות או הרגשה אובדנית;
– התנהגויות של פגיעה עצמית, התנהגויות מסוכנות או אובדניות שהתרחשו לאחרונה;

גורמי סכנה שיכולים לתרום להתרחשות של התנהגות אובדנית:

שימוש יתר באלכוהול ובסמים;
אימפולסיביות או שינויים בהתנהגות הרגילה;
התפרצויות זעם;
חשיבה המתאפיינת בהכללת יתר, חוסר הגיון, או "הכל או לא כלום";
דיכאון או החמרה בדיכאון;
התבודדות או התכנסות;
רגשות של דחייה, חוסר אונים וחוסר תקווה;
מסירה לאחרים של חפצים אישיים חשובים;
הרגשה עמוקה של אובדן ונטישה;
יום שנה למוות של הורה, בן זוג, קרוב משפחה או חבר שהתרחש לא מזמן;
התנהגות יוצאת דופן בצירוף לדיכאון שהיה קיים קודם לכן;
גירושין של האדם עצמו או של ההורים;
אובדן של חברים, מערכות יחסים, או של אנשים בעלי חשיבות רגשית גבוהה;
כשלון של ניסיונות להשיג או לבקש עזרה;
היסטוריה של בעיות פסיכיאטריות;
מחלה כרונית או פגיעה קשה בבריאות בשנה האחרונה;
תקשורת לקויה וחוסר יכולת לפתור עימותים בבית, עם חברים, בעבודה;
רקע של עבודה משטרתית או צבאית (כנראה בשל התנסויות שעלולות להיות טראומטיות, ה.מ.);
הורים, אחים, או אנשים אהובים שהתאבדו;
אובדן או אובדן פוטנציאלי של היכולת לעמוד במחויבויות;
אובדן או אובדן פוטנציאלי של מעמד או מוניטין;

מידע וצעדים שיכולים לעזור

אין להמעיט בערכם של מחשבות, רגשות, או התנהגות אובדנית או להתעלם מהם.

קיומם של כל אחד מהגורמים הקריטיים מהווה מצב חירום פוטנציאלי עד שיוערכו על ידי איש מקצוע בתחום בריאות הנפש או מומחה להתערבות במשבר.

צור קשר עם מומחה להתערבות במשבר או איש מקצוע מוסמך אם אתה, או מישהו שאתה מכיר, אובדני.

הכרה בסימנים לנוכחותה של סכנת התאבדות תעזור לך לדעת מתי לחפש עזרה ומה להגיד.

אם אתה מרגיש אובדני, או מכיר מישהו שמרגיש כך, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא להשיג עזרה מוסמכת.

לשאול חבר או בן משפחה אם הוא אובדני בצורה דיסקרטית ואכפתית, תוך הבנה ששאלה כזאת אינה גורמת להם להפוך לאובדניים.

כאשר אתה או אדם אחר בסכנת התאבדות, חיפוש עצה והערכה, ופיתוח תכנית לטיפול, הם תמיד דבר נכון ומתאים.

הפחתה של מתח ופתרון סכסוכים בצורה חיובית, תוך הפגנת תמיכה, תקווה ובטחון יעזרו אך לא כפתרון של קבע.

הערכה וטיפול בהתמכרויות לאלכוהול או סמים (בין אם וודאי או בגדר חשד) הינם חלק קריטי בהתערבות ומניעה של התאבדות.

מומלץ לבנות תכנית מוסכמת, בשיתוף אנשי מקצוע בתחום הבריאותי ואנשים אכפתיים ואחראיים מהסביבה הקרובה, למקרה שהמחשבות והרגשות או המעשים האובדניים ישובו ויופיעו.

עם ההחמרה בדרגת הסכנה לרמה קריטית, יש להשיג עזרה מקצועית מיידית.

מומלץ להכיר את  דרך הפעולה של שירותי החירום בעניין מניעת התאבדות למקרה שמישהו שקרוב אליך יזדקק לעזרה מיידית.

* המאמר תורגם מכאן ברשות המחבר: ד"ר מיכאל קונר, פסיכולוג קליני ורפואי