פציעה עצמית – את/ה לא היחיד/ה

* המאמר מתייחס הן לגברים והן לנשים. השימוש בתרגום בלשון נקבה.

למרות הכותרת, אין כאן שום בושה. אם את פוגעת עצמך במטרה להתמודד עם רגשות מציפים, דעי שאת לא עושה משהו שיש להתבייש בו. כנראה שאת שומרת על עצמך בחיים, ומשמרת את השלמות הפסיכולוגית באמצעי היחידי שיש לך כרגע. זהו אמצעי הרסני לעצמך, אבל הוא עובד; את משיגה הקלה מהכאב/פחד/חרדה המציפים שקיימים בחייך. לגבי חלק מהאנשים, בכל זאת, מגיע רגע של פריצת דרך בו הם מבינים שהשינוי אפשרי, שהם יכולים להיחלץ, ושדברים עשויים להשתנות. הם מתחילים להאמין שקיימים אמצעים אחרים, ומתחילים לחפש דרכי התמודדות לא-הרסניות שיהיו טובות עבורם. אני מקווה שכשתעזבי את האתר הזה, תהיי יותר קרובה לרגע הזה.

בבקשה השתדלי לארגן לעצמך סביבה בטוחה לפני שאת ממשיכה; חלק מהדפים הבאים מכילים חומרים שיכולים להעצים באופן זמני את הדחף לפגיעה-עצמית אצל אנשים מסוימים. אם את נאבקת בדחף לפצוע את עצמך ברגע זה, כדאי שתדלגי ישירות לפרק העוסק ב-עזרה עצמית.

איך תדעי אם את פוצעת את עצמך? זה עשוי להישמע כמו שאלה מוזרה לחלקכם, אבל יש כאלה שאינם בטוחים אם מה שהם עושים זה "באמת" פציעה עצמית. ענו על השאלות הבאות:

1. האם את גורמת במתכוון לפגיעה פיזית בעצמך במידה כזו שהרקמות נפגעות (פציעת עור, חבלה, שמשאירה סימנים למשך יותר משעה)?
2. האם את עושה זאת לעצמך כדרך להתמודד עם רגשות לא נעימים או מציפים, מחשבות כפייתיות או דיסוציאציות?
3. אם הפגיעה העצמית שלך איננה כפייתית, האם את חושבת לעיתים קרובות על פציעה עצמית אפילו אם את יחסית רגועה ולא עושה זאת כרגע?

אם התשובות לשאלות 1 ו-2 הן חיוביות, הרי שאת פוצעת את עצמך. אם התשובה לשאלה 3 היא חיובית, קרוב לודאי שאת פוצעת את עצמך. הדרך בה את בוחרת להכאיב לעצמך יכולה להיות בין השאר ע"י חתכים, מכות, כוויות, שריטות, חיטוט בעור, הטחת הראש, שבירת עצמות, מניעת החלמה מפצעים קיימים. האופן בו את עושה זאת אינו חשוב כמו ההכרה שאת עושה את זה.

התנהגות של פציעה עצמית אינה בהכרח מעידה שהיית קורבן התעללות כילדה. בד"כ זה מצביע על כך שאי-שם לאורך הדרך לא למדת דרכי התמודדות טובות עם רגשות מציפים. את לא "משוגעת מגעילה"; את רק לא למדת את מה שהיית צריכה ללמוד. כוונתי בדפים אלה היא לחנך, ליידע, ויותר מכל – לעזור לכל אלה שפוצעים עצמם להבין שהם לא משוגעים או פריקים או רעים. הם אנושיים, אנשים בכאב, אשר פיתחו מנגנוני התמודדות אשר בה בעת שהם אינם אדפטיביים במונחים של העולם ה- "אמיתי", הם עושים את העבודה. למרות שהמטרה הנכספת היא ללמוד דרכי התמודדות אחרות וטובות מזו, הרי שלהכות את עצמך רגשית בגלל שאת פוגעת בעצמך פיזית, זה רק מנציח את המעגל האכזרי.

יהיו כאלה שיחשבו שאתר כזה מעודד פציעה עצמית, אבל קיבלתי כמות עצומה של אימיילים מאנשים שהוקל להם מאד למצוא את האינפורמציה הזו. דיברתי עם אחרים שמצאו כאן את מה שנזקקו לו כדי לצאת לדרך החוצה מהמחלה הזו. תמצאו כאן חומר קשה, דברים שקשה לקרוא עליהם, אבל אחת הבעיות שבלהיות אדם שפוצע את עצמו היא התחושה שאף אחד אינו מוכן לדבר בפתיחות ויושר על הבעיה בלי חלקלקות לשון או התחמקות נימוסית.

האינפורמציה כאן באה מניסיוני האישי עם אנשים שפוצעים את עצמם, מכתבי עט, ספרים, סקרים באינטרנט ומקורות אחרים. אנשים רבים סיפרו לי את סיפורם ותרמו רבות לאתר זה. בלעדיהם היו אלה רק עובדות יבשות ללא ההרגשה של: "היי, אני לא היחיד/ה".
תהיי בטוחה – את לא.