"מראה, מראה שעל הקיר…"

"מראה, מראה שעל הקיר, היש שמנה ממני בעיר?"

אם את יכולה להתחבר לציטוט שלמעלה, את לא לבד. אלפי נשים ומספר גדל והולך של גברים מתבוננים מדי יום במראה ושונאים את מה שהם רואים. בחרתי בציטוט: "מראה, מראה שעל הקיר" כי שמעתי אותו לראשונה בסיפור אגדה. אגדות אינן מציאות, בדיוק כשם שהדמות שאת רואה מתבוננת בך בחזרה מתוך המראה אינה אמיתית. כשאת מביטה במראה, את רואה את מה שהפרעת האכילה שלך רוצה שתראי, את אינך רואה את התמונה האמיתית.

הפרעות אכילה מייסרות מיליוני אנשים, אלפים מתוכם מתים מהן מדי שנה. למרות זאת יש חדשות טובות – אפשר לנצח הפרעות אכילה. את לא חייבת להיות אסירה שלהן יותר. יש בתוכך הכוח לנצל אותן ואת תנצחי. ההחלמה דורשת זמן רב ועבודה קשה, אבל בסופו של דבר זה שווה את הכל. סוף כל סוף תהיי חופשייה ותאהבי את עצמך. כשתחלימי תוכלי להתבונן במראה ולהגיד: "מראה, מראה שעל הקיר, מי הנאה ביותר בעיר?" וזו תהיי את.