איך לסייע לאדם האובדני
אִם תִּפְגֹּשׁ אָדָם שְׁבוֹר
שֵׁב אִתּוֹ עַל סַף הַשֶּׁבֶר הָאָרוּר
אַל תְּנַסֶּה לְתַקֵּן
אַל תִּרְצֶה שׁוּם דָּבָר
בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבַת הַזּוּלָת
שָׂב אִתּוֹ
שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׂם לְבַד.
סמדר וינשטוק / "צל עריות" הוצאת סטימצקי
אם אתם קוראים מאמר זה, ניתן לשער שאתם מבקשים לעזור למי שנמצא במצוקה קשה. הרצון להיות לצד אדם שמתמודד עם מצב משבר אינו מובן מאילו. בעצם הרצון הזה, בעצם המוכנות להתקרב ולסייע- גלום הפוטנציאל להציל חיי אדם.
איך לסייע לאדם שמתמודד עם כאב נפשי ומחשבות אובדניות
מאמר זה הוא הזמנה להעמיק ולהבין:
- מה הן נורות האזהרה שחשוב להכיר בתקשורת ובקשר עם 'אדם אובדני'?
- איך, מתי ומה אפשר לעשות כשאדם בסביבתכם הקרובה, מדבר על התאבדות?
כמה נקודות חשובות לפני הקריאה:
-
- הכאב האובדני מלווה לא פעם בתחושות כמו אשמה, בושה, הסתרה, ואמונה לקויה ש״ייטב לסביבה הקרובה בלעדיי״
- חשוב וכדאי שתהיה מעורבות של איש טיפול (כגון: רופא, פסיכיאטר, עובד סוציאלי, פסיכולוג, יועץ.) בליוויי אדם הנמצא במצוקה קשה , עם זאת, רבים יפנו לא פעם דווקא לסביבתם הקרובה, זו שמשדרת חמלה והכלה, שיש בה תחושה של לגיטימציה וחוסר שיפוטיות.
- יש דברים שניתן לעשות על מנת לנסות ולהקל על המצוקה כשמשתפים אתכם 'במצוקתה אובדנית'
- יש נורות אזהרה שחשוב להסב אליהן תשומת לב על רקע של שיתוף תכנים אובדניים
- כמעט תמיד, זה המכלול שמעיד על הסיכון.
בין הסיבות בגינן אדם יכול לבצע ניסיון אובדני:
דיכאון, בדידות, אישיות פרפקציוניסטית, הסתבכות עם החוק, תקיפה מינית/פיזית/אלימות במשפחה, גירושין קשים, בריונות, תחושת דחייה מתמשכת, תחושת כישלון, דחייה חוסר שייכות ועוד.
נורות אזהרה הקשורות לכוונה אובדנית:
- הצהרה קונקרטית, נחרצת, גם כזו שחוזרת על עצמה: אדם שמצהיר על 'הרצון' למות, להיעלם, להפסיק הכל. הצהרה שכזו על רקע משבר / אירוע דחק (בחוויה הסובייקטיבית של האדם) ו/או התמודדות נפשית הינה נורת אזהרה בוהקת. אל תתעלמו ממנה.
- אמצעים זמינים- נשק, כדורים וכיוצא באלה: כאשר אדם משתף בכאב בלתי נסבל, מצהיר הצהרות אובדניות וידוע כי ישנה נגישות לאמצעים בהם סיכון לחיי אדם, מתחייבת פעולה אקטיבית מיידית!
- חלוקת רכוש אישי, יקר ללב: מעשה שיכול להעיד על הרצון 'להשאיר משהו ממני כשכבר לא אהיה כאן'
- מכתב פרידה: אדם המתמודד עם משבר ודחק גבוה, משאיר מכתב ומבקש, 'תקרא רק כשלא אהיה לידך' – הביעו ושקפו דאגה רבה. הזמינו אות לסמוך עליכם ולשתף.
- שינוי פתאומי חיובי אך בלתי מוסבר למצבו הקשה או הבטחה כי הוא זנח את תוכניותיו להתאבד: לעיתים, דווקא לפני אקט אובדני, נראה כי מצבו של האדם השתפר. אולי בשל תחושת ״הקלה״ שעולה מן ההחלטה להתאבד ויכולה להעיד על המחשבה כי ׳הסוף לכל הסבל קרוב'
- ניסיונות אובדניים בעבר
- התמודדות ממושכת עם דיכאון
- שינה לא סדורה, הזנחה אישית
- התנהגות תוקפנית
- התרחקות, התנתקות מהסביבה ומעשיה של דברים שפעם היו משמעותיים ומהותיים
- שימוש בנרקוטיים על רקע אישיות אימפולסיבית
- ועוד.
אז מה אפשר בכל זאת לעשות?
1. פנו זמו, קחו אוויר ונסו לנהל שיחה, בגובה העינייים.
שיחה כזו משדרת ביטחון ומאפשרת לאדם לפרוק ולהרגיש מוחזק.
2. סלקו כל אמצעי שבעזרתו אדם עלול להזיק לעצמו- שקפו דאגה כנה.
3. הקשיבו
- גם אם אנחנו לא מבינים את הסיבה או את העוצמה לכאב המכלה, הקשבה אותנטית משדרת מוכנות, כבוד ומספקת תחושת נראות.
- אל תלכו שולל אחרי שינוי פתאומי חיובי, אך בלתי מוסבר, למצבו הקשה או להבטחה כי הוא זנח את תוכניותיו להתאבד- לפעמים הקלה אחרי ניסיון אובדני או שחרור מאישפוז יכולה להעיד על סיכון גבוה
4. דובבו
- לאט, בענווה, עם מסר ברור של חיבור, דאגה ואכפתיות, 'עמתו' את האדם המתמודד עם כאב אובדני מול שאלה ישירה שתאפשר חשיפה, פורקן וגם- תשובה . הנה דוגמא לאופן שבו ניתן לשאול את השאלה: ״חבר אהוב, אני דואגת לך ממש! אתה חשוב לי.. האם הכאב הזה מכיל בתוכו גם משאלת מוות?״ , או: ״אני מנסה להבין אותך יותר.. האם הכאב עמוק כל כך שכבר חשבת על תוכנית?״
- שאלה 'מעמתת' שמגיעה ברגישות ובענווה רבה, אינה שותלת רעיונות , היא יכולה להציל חיי אדם. לרוב, אדם שמצליח לשתף הוא אדם שמושיט יד, ומכאן, אדם שניתן לעזור לו.
5. כבדו את עוצמת הכאב.
ה׳ראיה אובדנית' נקראת לעיתים ראיית מנהרה- כמוה היא צרה, חשוכה ומאיימת. הכאב של האדם האובדני הוא אמיתי ועוצמתי, אל תבטלו את הכאב.
- במקביל, הדהדו ״אמונה בשינוי״ שגם אם הוא מרגיש שהמצב לעולם לא ישתנה, כי כרגע הוא בעין הסערה, יחד אפשר לנסות ולצאת ממנה. זה עשוי לקחת זמן, אבל זה לא בלתי אפשרי! אובדנות היא פתרון סופי למצוקה (שיכולה להיות) זמנית.
6. עזרו לזהות עוגנים- כשיש מטרה, יש סיבה.
- הזמינו שיח על אנשים משמעותיים בחייו, על בעל החיים שלו/שלה, על חלום ששיתף אתכן/ם פעם- על הסיבות שראוי לנסות עבורן ודרכן להאבק, לשרוד, להצליח!
7. הדהדו כמה הוא/היא חשובים לכם, כמה הם משמעותיים בחייכם
- אדם אובדני מרגיש לא פעם נטל על סביבתו, מיותר, מעיב- פוגגו אמונה זו עבורו
- הבהירו כמה מאיימת המחשבה שיקרה לו משהו, כמה היא מרסקת לכם את הלב.
8. הביעו את דאגתכם באותנטיות, בכנות
- גשו לשיחה עם אמונה שיש מה לעשות, שאפשר לעבור את הגל (כי עבור רבים- זה אכן כך!!)
- מבלי להעביר אחריות או להכביד עוד על כתפיו של האחר, שקפו גם את הדאגה, את החשש הגדול- זה אנושי וזה לגיטימי
- התעניינו בשלומו לעיתים תכופות
- גששו, הציעו בעדינות לבלות יחד, לעשות דברים שיש בהם גם הנאה
9. התאזרו בסבלנות
- לא פשוט לשתף בתחושה שיש בה חידלון. למצוא את המילים, להתגבר על הפחד מדחייה ומשיפוטיות . להצליח לספר על מה עובר עליך כשבראשיש מחשבות פסימיותכמו 'המצב לעולם לא ישתנה אז מה בכלל הטעם..'
- ויחד עם זאת, אדם שירגיש שמכבדים אותו, שקשובים לו, שמתעניינים בו באמת- ישתף יותר. זה לוקח זמן. צריך סבלנות.
10. נסו לא להבטיח שמירת סודיות בנוגע לתוכניות להתאבד
- ואם נאלצתם לתת הבטחה שכזו כדי לאפשר שיתוף, זכרו שאם הסיכון גבוה- 'עדיף לאבד חבר לרגע, מאשר לאבד חבר ברגע'
11. אם יש חשש כי יפגע בעצמו, נסו לא להשאיר אותו לבד!
- גייסו רשת ביטחון- אנשים שיכולים לשהות במחיצתו בהשגחה שוטפת, רגישה ואמפתית
- אם אתם נאלצים להיפרד- קבעו מראש את המקום, המועד והשעה לפגישה או לשיחה הבאה- צרו המשכיות מוצהרת או גייסו אדם אחר שישהה לצידו
- במצבים של סיכון קונקרטי וממשי- אל תהססו- ערבו איש מקצוע
- זכרו ששיתוף והתייעצות אינם הלשנה הם דאגה כנה שיכולה להציל חיי אדם
12. השאירו את הדלת פתוחה וערוץ תקשורת זמין
- לפעמים לוקח זמן לשתף, לחלוק.
- המסר שאנחנו מעבירים כשאנחנו מזמינים המשך שיח הוא יציבות, נוכחות, אמונה ומהם יכולה להיגזר גם תחושה של שייכות
- אפשר יחד להכין 'רשימת ביטחון'- 'אל מי פונים כשהגל מציף ומאיים להטביע'- רשימה שיש בה מסר- 'יש מה לעשות, את.ה לא (לגמרי) לבד
- ברשימה העלו פרטי קשר של סיוע מקצועי, דוגמת זה שניתן בצ'אט של עמותת סה"ר וגם פרטים של רופא תורן, חבר, בן משפחה, שירותי אמבולנס, מיון וכיוצא באלה
13. עודדו פניה לעזרה מקצועית, הדגישו את הערך המשמעותי בפנייה כזו
- ניתן להציע לפנות, לרופא משפחה, פסיכיאטר, עובד סוציאלי, פסיכולוג, יועץ וכיוצא באלה
- אם אתם סבורים שהאדם מולכן בסכנה מיידית- יש לגשת איתו/ה לחדר מיון הקרוב לאזור מגוריכם ללא השתהות!!.
14. חשוב לא פחות- גייסו סביבכם רשת ביטחון
- חברים, אנשי מקצוע- התייעצו, קראו, הבינו עוד..
- וזיכרו- ההזמנה שלכם לשתף בכאב אמנם הופכת אתכם לשותפים בהחזקתו אבל לא אחראים (בלעדיים) להתמודדות עימו- הקפידו לא להישאר לבד!
- לשיקולכם- מוזמנים להתייעץ גם איתנו בשיחה אישית, אנונימית שבה אין חשיפה של האדם האובדני ופרטיו האישיים.
ואם נכנסת וקראת עד כאן- יכול להיות שיש אדם כזה בחייך ואם אכן כך, כמה שהוא/היא ברי מזל שאת.ה שם לצידו, עבורו.. -למענו!
(((שולחים חיבוק סהרי גדול- ואל תישארו גם אתן/ם לבד)))
מקורות ומידע נוסף:
התאבדות מחשבות אובדניות דיכאון – כיצד למנוע אובדנות ולהציל חיים | פרופ' יוסי לוי בלז בסדרת רשת הגות
אור-בך, י. (1987) ילדים שאינם רוצים לחיות. תל-אביב: אוניברסיטת בר-אילן.
אור-בך, י., ופרס, מ. (1992) הסתכלות ניסויית אל תת-ההכרה הדינמי. שיחות, ו: 214-221.
אור-בך, י. (1992) עולמות נסתרים: התבוננויות בתת-ההכרה. ירושלים: שוקן.
Orbach, I. (1995) The Hidden Mind. New York: Wiley
אור-בך, י. (2000) כאב עד כלות. ירושלים: שוקן.
Orbach, I. (2003) Suicide and the Suicidal Body. Suicide and Life-Threatening Behavior, 33: 1-8.
Orbach, I. (2007) Self-Destructive Processes and Suicide. Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences, 44: 266-279.
ברגמן, ז. (2003) אהבה זה לא סכין. תל-אביב: ידיעות אחרונות.
אליצור, א. ועומר, ח. (1999) מה תאמר לאדם שעל הגג? הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן אמת. נפש: רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי, א: 11-19.
אור-בך, י. (1999) איך תקשיב לאדם שעל הגג? תגובה למאמרם של אליצור ועומר. נפש: רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי, א: 20-22.
אור-בך, י. (2003) על קופסאות וחפצים: נקודת מבט ביקורתית על תיאוריית יחסי האובייקט. שיחות, י"ז: 266-273.
בונשטיין, א. (2004) על האפשרות לבחור לדעת והסוגסטיה שלא מדעת. שיחות, י"ט: 79-80. נוסח מורחב: http://www.mutuality.co.il/klein%20and%20bion.htm