האם אני סובל/ת מאלימות רגשית?

אלימות לא חייבת להיות פיסית כדי לגרום לפגיעה. חלק מהפגיעות החמורות ביותר אינן גורמות לצלקות בגוף אלא לצלקות עמוקות וכואבות בנפש.

התעללות רגשית יכולה להיות מפחידה לא פחות מהתעללות פיסית. תקופות של רגיעה וחמימות המתחלפות לסירוגין עם תקופות של השפלה והתעללות מטלטלות את הקורבנות לנוע בין ייאוש לתקווה וגורמות להם להיכנע לשליטה של המתעללים בתקוה לשמר את תקופת החסד.
ההתעללות הנפשית לובשת צורות כה מעודנות וסמויות מן העין עד כי לפעמים הסובלים מהאלימות ואפילו חוקרי האלימות, המשטרה ואנשי המקצועות הטיפוליים מתקשים להכיר בהן ולהתמודד עמהן. הקורבנות של האלימות הנפשית הינם בבחינת "מתים מהלכים". התעללות נפשית הורסת את קורבנותיה רגשית, פסיכולוגית, חברתית ולעתים קרובות גם כלכלית.
התעללות נפשית יכולה לקרות במסגרת משפחתית, בין בני זוג, בין חברים וגם בעבודה.

האם אני סובל/ת מאלימות רגשית?

הצעד הראשון בהתמודדות עם אלימות או התעללות רגשית היא המודעות אליה. חשוב להדגיש כי התעללות נפשית איננה התפרצות זעם מקרית, אלא התנהגות שיטתית בעלת דפוסים ספציפיים שנועדו להשיג שליטה על האדם האחר ומלווה בהרס שיטתי של הערך העצמי.

…אם ענית 'כן' לאחת או יותר מההתנהגויות הבאות, ייתכן שאתם נתונים להתעללות נפשית… 

סימנים לאלימות מילולית:

• כינויי גנאי (גם במסווה של הומור), מילים גסות, קללות, העלבות, לגלוג, חיקויים בפני אחרים או כשאף אחד לא שומע במטרה להשפיל את האדם ולבייש אותו.
• דרישות ואיומים שתעשו דברים (כולל קיום יחסי מין) או תלכו למקומות בניגוד לרצונכם.
• התעלמות או חוסר תיקוף חוזר לרגשות שאתם חווים, והתייחסות לרגשות שלכם כ״בעיה״.
• שימוש תכוף באיומים כאמצעי שליטה, איומים לפגוע בכם או בקרובים לכם.
• בחינה מדוקדקת וניסיון שליטה על סדר היום שלכם, חיי החברה, עבודה, פעילויות כולל חשבון הבנק ושיחות עם אחרים.
• מניעת גישה למשאבים כלכליים
• שימוש בגסלייטינג הגורם לתחושות שאתם מדמיינים את כל הדברים האלימים שאתם חווים.
• התפרצויות זעם תכופות או התעלמות ושתיקה (״טיפול בשתיקה״).
• קנאות ואובססיביות
  השחתה של חפצים ודברים יקרי ערך לכם.
• התנהגות מאיימת, חשיפה חוזרת לשפת גוף שמשדרת כעס ומעוררת אצל האדם הנחשף אליה ציפיה להתפרצות זעם ולמעשים אלימים.
• היעלמויות לתקופות לא ידועות.

אם אתם חושבים שאתם או מישהו שאתם מכירים סובל מאלימות נפשית, פנו לעזרה.

לעיתים במצבים כאלו קשה לדמיין את הפניה לעזרה, לא רק מהחשש שהפוגע ידע שפנינו, אלא כי לפעמים קשה לשתף בתוכן. המחשבה שמישהו אחר ידע מה חווינו או שנצטרך לחזור על הדברים לעיתים קשה מנשוא. לפעמים, אנו חוששים שאם אנשים מסויימים ידעו מה עברנו נאבד אותם, או שאולי אנו חוששים לאבד את מקום העבודה שלנו (ובפרט אם המערכת היחסים המתעללת היא במקום העבודה).

למרות כל הקושי, אי השיתוף וההישארות במערכות היחסים המתעללת תוביל בהכרח לסכנה גדולה יותר. האלימות אינה אשמתכם וחשוב שתזכרו זאת. מציאת מערכת תמיכה וטיפול נכון תוכל לאפשר לכם להפסיק את האלימות.