איתנו אפשר לדבר על הכל במרחב בטוח, אנונימי וחם

הצ׳אט שלנו פעיל בשעות הערב

10 טיפים לשיח עם האדם האובדני

קונקרטיות– כשאנחנו מאפשרים למילה מוות להיות נוכחת בנינו , היא מאפשרת לאחר להביע, לפרוק, מתוך ההבנה שאני , כמקשיב, לא נבהל או מפחד-

" אני מבינה שהכאב ממש הפך להיות בלתי נסבל.., אתה חושב על מוות/לפגוע בעצמך?"

השהייה– כשאנחנו מבינים שהעומד מולנו רוצה למות, תמיד כדאי לנסות ולהשהות את מחשבת הביצוע.

" אני שומע שאתה נמצא במצוקה, שהמוות מרגיש כמו הפתרון היחיד, תן לי להיות איתך, לעזור, חכה עם זה, לא היום"

פרופורציה– מבלי לבטל את עוצמת המצוקה, כדאי ושווה לנסות להכניס חשיבה פרופורציונאלית-

"את זוכרת תקופה שבה הרגשת מצוקה נורא גדולה והצלחת לצאת ממנה?, בואי ננסה יחד להיזכר מה עזר לך אז, אולי ה יצליח גם הפעם..?"

הנכחת הנגישות– אדם במצוקה כל כך גדולה, לרוב ירגיש נורא בודד, שאף אחד לא מבין או רואה אותו-

"אני כאן בשבילך, אני רואה את המצוקה.. את לא לבד עכשיו.."

שיקוף אמפטי- זיהו הקושיכשהאחר מרגיש שאתה באמת רואה אותו, שאתה מזהה את הקושי, זה מאפשר פתיחות ושיתוף ברובד עמוק יותר-

" נשמע שאת נמצאת במצב בלתי נסבל, מרגישה חסרת אונים ולבד/נבגד ובלתי נראה/ מנוצל וחשוף.., ספרי לי עוד כדי שאבין אותך יותר, זה חשוב לי.."

הקשבה פעילה– פנה זמן!!!, אדם במצוקה קונקרטית רגיש לניואנסים, אל תנהל שיחה אם אתה לא פנוי לה, זו לא שיחת חולין על אם הדרך..-

" אני איתך עכשיו, שום דבר אחר לא חשוב לי כמוך, דבר איתי.."

המשגת המקרה– הבנת עומק, היקף ועוצמת המצוקה, יכול לחשוף המון מידע הכרחי בתהליך התמיכה- ולא פחות מכך. מאפשר עיבוד רגשי עבור המתמודד, לפעמים, לשמוע את עצמך מספר את הכאב מאפשר להכיל אותו

"חשוב לי נורא להבין.., אז מתי זה התחיל?, אתה זוכר מה גרם לך להרגיש שאין מוצא אחר?, כמה זמן אתה כבר חושב על המוות כאופצייה?"

העדר שיפוטיות– חשוב נורא, לאפשר למצוקת האדם מקום של כבוד, אמירות שמגמדות את עוצמת הקושי לא מספקות  לגיטימציה להרגיש רע.

לא להשתמש באמירות כמו- "אבל מחר יהיה בסדר" או " אהה, אני מכיר את זה, זה לא נורא.." או שמעתי שגם איקס מתמודד עם משהו דומה והוא הצליח להתגבר"..:.

אלא יותר באמירות מאפשרות כמו- " אני מתארת לעצמי שזה ממש בלתי נסבל, שזה מטביע אותך, שאין אף אחד שיכול להבין את העומק של הכאב"

קבלת מידע- נסה לדלות כמה שיותר מידע על אופי המחשבה, אמצעים, ותכנון זמנים- המידע הזה עוד יכול להציל חיים.

" האם כבר חשבת על איך את עושה את זה, או מתי?, חשוב לי להבין , אני רואה כמה זה מעסיק אותך, ספרי לי"

הזמנה לשיתוף- בהתמודדות עם כאב כל כך קשה, שמביא אדם לתחושת דחק בלתי אפשרית, ולאחר שהבעת אמפטיה, הקשבה, נוכחות,  מומלץ, חשוב ואף הכרחי להוביל את השיחה להבנה שמעורבות אנשים/גורמי טיפול נוספים בהתמודדות, יכול להוות את מערכת התמך הכל כך קריטית עבור המתמודד-

" אני שומע כמה שאתה מרגיש בלתי נראה, שאף אחד בחיים לא יבין, ניסית לשתף גם את.., שמעת שיש את-שמות עמותות/מקורות תמך, שאולי יוכלו לעזור, רוצה שיחד ננסה לבדוק לגביהם?"

 

ולסיום- דווחו! דווח זו לא הלשנה

אל תשארו עם הידע הזה לבד, זו משקולת בלתי אפשרית לנשיאה ותחושת האחריות כמו גם האשמה, אם חלילה אדם יבצע את האובדנות, היא משהו שאי אפשר להשלים איתו.

לשתף אדם שאתם סומכים עליו- הורה, או איש מקצוע , עמותות כמו סה"ר, יכולו לתת לכם כלים איך להיות שם עבור האחר ואולי, אפילו להציל את חייו.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן