אלימות במשפחה כנגד נשים

אלימות במשפחה כנגד נשים מאת ד"ר מייקל ג'. קונר

אלימות במשפחה מנוגדת לחוק ברוב המדינות

הסטטיסטיקה לגבי מקרי האלימות בקרב המשפחה אינה מדויקת, אבל השכיחות היא כל-כך גבוהה שאנחנו יכולים להיות בטוחים שמדובר בבעיה משמעותית מבחינת בריאותו של אדם.
* בארה"ב, הכאה היא הגורם הראשי לפציעות או לאשפוזים בקרב נשים.
* בארה"ב, כל תשע שניות אישה עוברת התעללות מידי בעלה או בן-זוגה. זה מתורגם לארבע מיליון פציעות של נשים לשנה.
* נשים הן קורבנות אלימות במשפחה בתדירות גבוהה יותר מאשר קורבנות של פריצות, גניבות, או כל הפשעים הפיזיים האחרים גם יחד.
* ארבעים ושניים אחוז מנשים שנרצחו, נרצחו בידי בעליהן או בני-זוגן הגברים.
* פציעות בקרב קורבנות אלימות במשפחה הן חמורות לפחות כמו פציעות שנגרמו בתשעים אחוז מפשעי אלימות אחרים.
* מקרי התעללות במשפחה הם המדווחים ביותר בהיסטוריה של המשטרה האמריקאית.

מהי התעללות במשפחה?

התעללות פיזית: היא פשע הכולל הכאות, דחיפות, סטירות, חבטות, כוויות, חבלות, סיבוב הגוף או אברים, חניקות, משיכת שיערות, מניעת הגעה ליציאה, או שימוש בנשק.

התעללות רגשית או נפשית: היא גרימת נזק ליכולת החשיבה והשימוש בהגיון של הקורבן וליכולתו להרגיש, הפחדות, ביזוי והשפלה, או הפגנת יכולת טוטאלית. התעללות נפשית היא זלזול שיטתי בערך העצמי של הקורבן. זה נעשה תוך מניעת חיבה, שימוש בכינויי גנאי, השפלות, איומים, התעללות בחיות מחמד, סירוב לדבר, הפגנת קנאה קיצונית, הוצאת כעס על בת-הזוג בקשר לילדים, מניעה מהקורבן של קשר עם חברים, הגבלת זמן, מניעת כסף ועיסוק בתחומי התעניינות, ולהתנהגות שמרמזת על הקורבן שהיא מטורפת. התעללות נפשית היא הקשה ביותר לזיהוי בקרב נשים.

התעללות מינית: כוללת הכרחה לקיום יחסי מין כאשר האישה לא רוצה, חולה או מכאיב לה, שימוש בכינויי גנאי מיניים, הפחדות במהלך קיום יחסי מין, התעקשות על התנהגויות מיניות בלתי-רצויות על-ידי האישה, הסתרה של קיומה של מחלת מין או אי-הגנה על האישה מפניה, או איסור שימוש באמצעי מניעה. התעללות מינית מאופיינת גם בפגיעה בחזה או באיבר המין, שימוש אלים בחפצים, וכן אונס ("אונס בנישואין").

התעללות כספית: כוללת למנוע מהאישה קבלת החלטות כלכליות, לדרוש הצדקה לכל הוצאה לגיטימית, האשמות לא מוצדקות בבעיות כספיות, למנוע מידע בנושאים כספיים וגישה למידע כזה, וכן איסור על האישה לעבוד מחוץ לבית.

מהי הכאה?

הכאה מוגדרת כסדרה של התקפות פיזיות שמתרחשות שוב ושוב. ההכאה אינה שכיחה כמו שאר סוגי ההתעללות. קיימת הערכה שכתשעים אחוז מהזוגות הנשואים שפנו לייעוץ חוו התעללות פיזית. הכאה קשורה כמעט תמיד לשליטה על בן-זוג או על קרוב משפחה אחר על מנת לאלץ לספק שירותים ולגרום לצייתנות.

הכאה פסיכולוגית כוללת את כל המאפיינים להתעללות נפשית בשילוב עם מקרה אחד לפחות של אלימות פיזית כלפי האישה, על-מנת לשמר ולתת תוקף לאיום לגבי התקפות נוספות שעלולות לבוא. הרס של רכוש היא אלימות שמכוונת כלפי קורבן למרות שאין בו כל מגע בין התוקף לקורבן. זה כולל הרס של רכוש פרטי, נכסים משפחתיים, או אפילו חיית המחמד המשפחתית. התקפה זו היא תכליתית וההשפעה על הקורבן יכולה להיות הרסנית בדיוק כמו תקיפה פיזית.

למה נשים נשארות במצבים של אלימות במשפחה?

מערכת היחסים בין נשים וגברים במצבים של אלימות במשפחה היא תלותית מאוד. למרות התלות ההדדית הקיצונית הזו חשות נשים לעיתים כי יש להן איזו שהיא שליטה על המצב. התחושה שהן בשליטה היא אשליה. כל עוד האישה מרגישה שיש תקווה לקשר הזוגי, היא תישאר במערכת היחסים למרות שהיא וילדיה עוברים התעללות. משך פרק הזמן הממוצע שבו נשים יישארו במצבים אלו התקצר מאז הקמתם של המקלטים לנשים מוכות, קיומם של קווי מצוקה טלפוניים הפועלים 24 שעות ביממה, ועוד אמצעים קהילתיים וחברתיים שהפכו להיות זמינים מיידית.

על מנת לעזוב אלימות במשפחה, אישה צריכה:
– מקום לחיות
– מקור הכנסה
– סידור לילדים
– תחבורה

ברוב המקרים, נשים וילדים מוכים יישארו במצב האלימות המסוכן להן כי:
* הן מאמינות שהן צריכות את המשאבים הכספיים של האדם המתעלל
* הן מאמינות שלא יהיו מקרי אלימות נוספים

מהו מעגל האלימות?

במערכת יחסים אלימה, מעגל האלימות כולל שלושה שלבים ברורים:
1. בנית מתח. מתרחשים מקרי התעללות קטנים והמתח הולך וגובר. הקורבן בדרך-כלל מנסה לשלוט בהתחלה של כל מקרה התעללות על-ידי התנצלות, קבלת אשמה, הבטחת הבטחות שונות וניסיון לרכך את המצב.
2. תקיפה. המתח גובר והולך עד למקרה נוסף של התעללות ובסופו של דבר אלימות. הקורבן שמנסה להימנע מהתעללות ואלימות יכול בדרך כלל לספר על מה שקרה אך התוקף לא מסוגל לכך. הנפגע ימעיט בחשיבות או יכחיש את חומרת הפגיעה כדי לרכך את התוקף ולהמעיט את הסיכוי לעוד אלימות.
3. התנצלות וסליחה. התוקף נראה מתחרט ומבולבל מההתנהגות שלו. הוא ינסה בכנות להשלים ולהבטיח שלא להתעלל או להתנהג שוב באלימות. הקורבן רוצה להאמין שזה נגמר ומתרכז בכמה נחמד ואוהב התוקף יכול להיות.

כאשר המעגל הזה בתחילתו התוקף לא בהכרח רוצה להכאיב לאישה. הוא מאמין שהוא רק רוצה לסיים מצב בלתי נסבל עבורו.

לפעמים המעגל יתקשר לשני שלבים בלבד: בנית המתח ואחר-כך התקיפה. במצבים כאלה הקורבן ירגיש מהר מאוד כלוא ולכוד. אך אם האישה הרגישה כלואה או במלכודת והצליחה לברוח, סביר להניח שהיא לא תחזור יותר לחיות עם התוקף.

אחרי שלב אלים במיוחד קורה בדרך-כלל מה שמכונה "שלב ירח הדבש". התוקף יכול בכנות להתנצל על הכאב שגרם. הוא יתנצל ויבקש סליחה. הוא ינסה לפצות על ההתנהגות שלו והקורבן ינסה בכנות להאמין שהמצב אכן ישתנה. גם אם זה יהיה לגמרי לא נכון, הקורבן ירגיש בדרך-כלל אחראי באופן חלקי להתעללות וגם אחראי במידה מסוימת לשלומו של הפרטנר התוקף.

מהם מאפייני התוקפים?

* רוב התוקפים הם אנשים בעלי צרכים אשר יכולים לאהוב ולהיות נאהבים.
* הם משתמשים באלימות כדי לקבל את רצונם מבנות-זוגם, אבל מתנהגים כרגיל כלפי קרובי משפחה אחרים, חברים לעבודה ואחרים.
* לרוב הם מאוד לא בטוחים ביכולתם לתת אמון באנשים אחרים. יש להם קושי לרקום יחסי חברות קרובים.
* הם נוטים להיות ביקורתיים או קנאים כלפי בנות-זוגם.
* לעיתים קרובות הם מכחישים אחריות על ההתנהגות שלהם ובדרך-כלל הם מכחישים שהייתה התעללות. הם ממזערים את ההשפעה של ההתנהגות התוקפנית שלהם ומאשימים את בנות-זוגם בהתנהגותם.
* הם צריכים לשלוט. תוקפים בוחרים להתעלל ויש להם צורך בשליטה.

איך תוכל/י להגיב אל אישה המגלה סימני אלימות במשפחה?

שאל/י: "את מפחדת ממישהו?"
"איך אני יכול/ה לעזור?"

את/ה יכול/ה להציע מספרי טלפון של קווי מצוקה (ראה/ראי בהמשך) אשר עשויים לעזור לגבי דברים ספציפיים, כמו אפשרויות לאבטח אותה ואת הילדים.

שאל/י באחד השירותים הרלוונטיים בסביבתך (ראה/ראי בהמשך) איך את/ה יכול/ה לעזור לאותה אישה.

זכור/זכרי כי תוקפים פועלים מבחירה. התעללות אינה פשוט כעס. אל תקבל/י תירוצים.

תדגיש/י שאף אחד לא צריך לפחד ממישהו שאוהבים.

האם אצלי יש אלימות במשפחה?

כמעט בכל המקרים של אלימות במשפחה יש דפוס של התנהגות מתעללת, שולטת וכפייתית. התנהגויות אלה לעיתים כוללות מניעת כספים, הרס של הדימוי-העצמי של הקורבן, איומים והתעללות פיזית. במקרים רבים, להתעללות יש את אותה ההשפעה כמו לשטיפת-מוח. התחושה של הקורבן לגבי מה אמיתי, מה קרה ומה יקרה מתעוותת. לעיתים קרובות יש בידוד הולך וגדל מאנשים וממשאבים. לעיתים תכופות תוקפים יאיימו במניעת זכויות או תמיכה, בנטישה, או בהתעללות פיזית. כל ההתנהגויות האלו נועדו לשלוט בקורבן באמצעות פחד.

השפלה: מחסלת את הערך-העצמי ויכולה להיות הרסנית במיוחד אם ההשפלה נעשית בפני אנשים אחרים.
שליטה: נלקחת בהדרגה; קבלת-החלטות, פעילויות והתנהגויות רגילות נלקחות מהקורבן.
דרישות פעוטות: נועדו לעייף את הקורבן ולהפחית את כוחה בדרוש לה כדי לחפש אלטרנטיבה או כדי להתנגד.
פינוקים מדי פעם: נועדו כדי לשמר את התקווה של הקורבן שדברים ישתנו, להזכיר לקורבן שהתוקף מסוגל גם להתנהגות טובה, ולחזק את האמונה שאם האישה תשנה את התנהגותה בדיוק בדרך הנכונה היא יכולה לזכות בעוד יחס טוב ולעיתים קרובות יותר.
הפגנות כוח: ללמד את הקורבן שהיא חסרת-אונים במערכת היחסים.
תלות: מתפתחת כל עוד הקורבן מאבדת שליטה על הזמן שלה, המשאבים שלה, הפעילויות, הבחירות ולבסוף על מחשבות ודעות.

מה יקרה אם אני מערב/ת את המשטרה?

המשטרה ומערכת אכיפת חוק יעזרו במערכת המשפט ויפעלו על-מנת להגן עליך ולעשות לטובתך ככל שביכולתם. בעבר היה נהוג ששוטרים שטיפלו במקרי אלימות במשפחה ניסו להרגיע את המצב ועזרו לדאוג לכך שצד אחד יעזוב את הבית ללילה. אך עתה שוטרים מקבלים הכשרה לפעול בדרך שונה בתגובה לאלימות במשפחה. הם עברו מגישה של שמירת השקט בלבד לגישה של עצירת התוקפים, הגנה על הקורבנות, והפניה של נשים מוכות למקלטי נשים מוכות או למשאבים קהילתיים אחרים על-מנת לעזור לקורבנות אלימות במשפחה. הם מבינים שהתעללות במשפחה יכולה ללבוש צורות שונות ושהיא אינה מלחמה דו-צדדית. הם מבינים שהתעללות במשפחה כרוכה באדם אחד השולט באדם אחר באמצעות כוח, איומים ואלימות פיזית. (בהמשך – קישור למאמר המתאר את תפקיד המשטרה ופעילותה)

מי יכול לעזור אם את במצב של אלימות במשפחה?

ויצ"ו (24 שעות ביממה) תל אביב והמרכז 03-5461133
נעמ"ת מכל טלפון נייד *3090
(תל-אביב) א' – ה' 09:00-15:00
03-6492489, 03-6492470
(ירושלים) א'-ה' 09:00-12:00
02-5610608
(חיפה) א'-ה' 09:00-12:00
04-8513079
ל. א. – לחימה באלימות נגד נשים 1-800-353-300
מרכז לנשים מוכות בחיפה 1-800-22-000
מסל"ן בבאר-שבע 1202 או 08-6421313

בטיחות אישית במקרה של התפרצות אלימה

הישארי במקום בו יש לך גישה נוחה ליציאה. התרחקי מהמטבח, שירותים, חדרי -שינה או כל מקום אחר בו יש נגישות לנשק.
* התאמני ביציאה בטוחה מהבית. אלו דלתות, חלונות ויציאות אפשריים מבחינתך?
* שמרי תיק ארוז אצל קרוב משפחה או חבר על מנת לעזוב במהירות.
* ספרי לשכנים שאת בוטחת בהם על האלימות. בקשי מהם להתקשר למשטרה אם שומעים או רואים כל הפרעה.
* המציאי מילת קוד לשימוש עם הילדים, משפחה, חברים, או שכנים כשתצטרכי את המשטרה.
תכנני לאן תלכי אם תצטרכי לעזוב את הבית.

צעדי הכנה לקראת עזיבת הבית

התחילי בביסוס העצמאות שלך:
* במידת האפשר, פתחי חשבון בנק וכרטיס אשראי על שמך בלבד.
* השאירי כסף, מפתחות רזרביים, העתקים של מסמכים חשובים, תרופות ובגדים להחלפה אצל מישהו עליו את סומכת.
* החליטי מי יכול לעזור לך עם מגורים, כספים וסידור לילדים.
* החזיקי ברשותך מספרי טלפון של קווים מצוקה טלפוניים כרטיס חיוג מטלפון ציבורי ברשותך כל הזמן. רוב מספרי החירום מקבלים שיחות בגוביינא ומספר החירום 100 (משטרה) הוא בחינם מכל טלפון.

מה את צריכה לקחת כשאת עוזבת:
זיהוי 
* רשיון נהיגה
* תעודת זהות שלך (ושל הילדים, אם יש)
כספים
* כסף ו/או כרטיסי אשראי
* פנקסי צ'קים
* כרטיסי אשראי, כרטיסי כספומט
מסמכים
* אם יש לך צו, פסק-דין, או מסמך משפטי חשוב
* מסמכים הקשורים לבית (כגון: חוזה שכירות)
* רשיונות רכב ותעודות ביטוח לרכב
* כרטיס קופת-חולים, פוליסות ביטוח בריאות משלים, ביטוח חיים
* מסמכים רפואיים שלך ושל הילדים
* אישורים הקשורים לעבודה
* דרכון
* מסמכי גירושין (אם יש)
* מסמכי משמורת ילדים (אם יש)
שונות
* מפתחות לרכב ולבית
* תרופות
* חפצים קטנים שאת יכולה למכור למקרה של צורך דחוף בכסף
* תכשיטים
* פנקס כתובות
* תמונות שלך, של הילדים ושל התוקף
* צעצועים קטנים לילדים

מבחר קישורים לכתבות בנושא אלימות במשפחה

כמה נשים מוכות בישראל?

כמה עצות של עורך-דין

המאמר

מתורגם לעברית מהמקור האנגלי

ומותאם למציאות הישראלית.