איתנו אפשר לדבר על הכל במרחב בטוח, אנונימי וחם

הצ׳אט שלנו פעיל בשעות הערב

שיימינג – מסר של אחריות

לשיימינג ברשת האינטרנט עשויים להיות צדדים חיוביים, בעיקר במקרים בהם הצדק לא נעשה במסגרת אחרת או במקרים בהם לא מדובר בעבירות על החוק אלא במעידות מוסריות והתנהגות לא נעימה כלפי הסביבה, שבלעדי השיימינג מבצעיה היו חומקים מעונש וממשיכים לפגוע באחרים. השיימינג מספק לאנשים הזדמנות 'להשיב מלחמה', להשמיע את חוסר הסכמתם בעקבות התנהגות לא הולמת, באופן שיחייב אחרים להתייחס ולשמוע את דבריהם במקרים רבים שבהם אחרת הדברים היו זוכים להתעלמות.

הוא יכול גם לספק מידע חיוני ובעל ערך, שיש לציבור זכות לדעת, ויכול לשמר נורמות וחוקים מוסריים בכך שהוא מעודד אנשים לפעול לפי החוק והנורמות החברתיות המקובלות שלא נאכפות אחרת, ולשמור על אנשים מהפרת חוקי ונורמות החברה, כמו נורמות של אנושיות, נימוס, אדיבות והוגנות.

סיבות אלו עשויות להתפס בעיני חלקנו כמוצדקות בנסיבות מסוימות ומצדיקות את השימוש בשיימינג, ולעיתים אף להתפס כדרך היחידה להשיג צדק, לזעוק זעקה חברתית רחבה או להעביר ביקורת חברתית צודקת.

עם זאת, השאלה בדבר הלגיטימיות של התופעה היא מורכבת, ואין לשכוח את ההשלכות ההרסניות שעשויות להיות לשיימינג, והבעיות הרבות הטמונות בו אשר הופכות אותו לכלי מסוכן. שיימינג שמטרתו היחידה היא השפלה הוא פסול ובלתי מוסרי. ועדיין זה יכול להיות מאד מפתה לבייש מישהו, במיוחד כשאנחנו משוכנעים ובטוחים שנחשפנו למעשה עוולה ראוי לגינוי. אבל מה אם אנחנו טועים? מה אם איננו רואים את התמונה המלאה? גם אם השיימינג נראה לנו מוצדק במקרים מסויימים, מי קובע את הכללים ואת הגבול מתי זה מוצדק ומתי לא? מי יקבע מהו עונש מידתי? מה אם מדובר בנקמה אישית של מישהו או במעשה בריונות גרידא? מה אם הדברים הוצאו מהקשרם או עוותו? והאם יש לנו הצדקה מוסרית לרמוס את כבודו ושמו הטוב של אדם, גם אדם שטעה?

האם משמעות הדבר היא שאסור להשמיע ביקורת ציבורית? שצריך לשתוק על אפלייה, פגיעה או עוול שנעשה לנו או לאחרים? שאין מקום להצביע על ליקויים וחוסר צדק? התשובה היא בהחלט לא. המסר שלנו הוא לאו דווקא לשתוק ולהמנע מפרסום עוולות – אלא מסר של אחריות, הקורא לשקול זאת בכובד ראש, לפעול בצורה אחראית, שקולה, מאוזנת ואובייקטיבית, לנסות ולהמנע מהתופעה ככל האפשר, לקחת את כל הגורמים וההשלכות בחשבון, לפנות לדרכים אחרות ובונות יותר לפתרון הקונפליקט, תמיד לנסות לישר את ההדורים באופן אישי וישיר מול האדם שיש לנו תלונה כלפיו, לבקש את תגובת הצד השני, ולנסות ליצור גשר לפתרון הקושי או אי ההבנה במקום ללבות שנאה ובוז לאחר – גם אם בעינינו זה מגיע לו.

זכרו, רשת האינטרנט לא רק משפיעה עמוקות על חיינו, אלא גם מאפשרת לנו להשפיע עמוקות על חייהם של אחרים – פעמים רבות מבלי לקחת בחשבון ולשקול את כל הגורמים וההשלכות האפשריות למעשינו. ולמרות ששיימינג אומנם אינו רק רע בהכרח, אבל הוא עשוי להיות מדרון חלקלק ובעייתי מאד.

אז האם יש דרך לעשות 'שיימינג' אחראי, ואיך?

  • ראשית, שמרו על אנונימיות! אל תציינו שמות פרטיים, מידע מזהה או תמונות שיובילו לזיהוי של אדם פרטני, ואל תתייגו את האדם ברשתות החברתיות כך שהתיוג יוביל לזיהויו ולפרופיל האישי שלו.
  • היצמדו לעובדות האובייקטיביות בלבד. כשאתם מתארים מקרה שקרה מזווית הראייה שלכם, או מהווה פרשנות שלכם של המצב, ציינו זאת מפורשות והשאירו מקום לספק ולקולות אחרים.
  • היצמדו להתנהגות ולמעשה, ולא לאדם הספציפי. אם ברצונכם לעודד התנהגות חיובית, העלו לדיון ולביקורת את ההתנהגות הבעייתית ולא את האדם עצמו שביצע אותה. אל תצאו באמירות על האדם עצמו, על תכונותיו ואישיותו, אלא צמצמו את הדיון להתנהגות האחת והספציפית תוך הכרה שזו אינה מהווה תמונה מלאה של האדם, ואינה בסיס להסקת מסקנות נרחבות עליו מעבר לתקרית הספציפית שנידונה. יש הבדל גדול בין הדגשת התנהגות בעייתית לבין ביוש האדם שביצע אותה.
  • הימנעו מטון של בוז ומשימוש בשפה אלימה ומתלהמת, המלבה שנאה וכעס. הימנעו משימוש במילות תואר כמו 'מפלצת', 'שטן', 'רשע', מהכללות ומדה-הומניזציה של האדם ממנו נפגעתם.
  • הימנעו מהפיכת הפרסום לציד מכשפות, חיפוש שעיר לעזאזל או למתקפה אישית על האדם. חישבו – אם היה מדובר על אדם אחר שהתנהג כך, האם הייתם מגיבים באותה הצורה? האם התגובה היא בעצם הוקעת שעיר לעזאזל שיישא על כתפיו אות קלון על התנהגות שכולנו מבצעים לפעמים?
  • חפשו אפיקים אחרים ודרכים בונות ומועילות יותר לפעול בהן ולפתור את הקונפליקט. נסו ליישר את ההדורים באופן אישי – פנו ישירות ובאופן פרטי לאדם האחר ובקשו את תגובתו והתייחסותו, נסו ליצור אפיק תקשורת ישיר ופרטי איתו, לבנות גשר לשיתוף פעולה, ולתת מקום גם לתגובתו ולזווית ההסתכלות שלו על העניין.
  • אם אתם כועסים על כך שאדם מסויים 'חמק מעונש', פעלו במישורים החוקיים ופנו לגורמים הרלוונטיים שיכולים לטפל במצב ולהביא לשינוי – כתבו תלונה לממונים\מנהלים\שותפים שיש להם אחריות לכך, פנו לשירות לקוחות, דווחו למשרדי המבקר, ואף הגישו תלונה במשטרה אם הדבר רלוונטי.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן