קבלת עזרה

למצוא עזרה זה לא קל. לשם כך דרוש רצון להחלים, ומוטיבציה למצוא מה מתאים לכם ועובד בשבילכם. הצעד הראשון הוא להגיע פנימה אל עצמכם. להודות בפני עצמכם שיש לכם בעיה שדורשת עזרה וטיפול, ולקבל את ההחלטה לעשות זאת. זה לוקח זמן, ואל תרדו על עצמכם אם זה ייקח לכם שבועות או חודשים לעשות את הטלפון הראשון. ברגע שתקבלו את ההחלטה – תעשו זאת.

מיצאו רופא שאיתו אתם מרגישים בנוח. כל אחד זכאי לכך. זכרו שהרופא שלכם מחוייב בסודיות מקצועית, ושכל מה שתספרו לו ישמר אך ורק ביניכם בסודיות מרבית. דברו עם הרופא, וודאו שהיא/הוא נענים לצרכים שלכם ואל תפחדו לשאול שאלות או לידע אותו/ה על דברים שאינו/ה יודע/ת.

מציאת טיפול, תרפיה וקבוצת תמיכה זה הצעד הבא (וההכרחי) לקראת החלמה קבועה. שאלו את הרופא שלכם אם יש באפשרותו להפנות אתכם למטפל שיוכל לענות לבעיותיכם הרגשיות. יכול להיות אפילו שחבר או בן משפחה יכול להמליץ על מישהו. כל רופא ייקח את החלק שלו בתהליך ההחלמה שלכם – המטפל יהיה ממונה על הבריאות הנפשית והרופא על הבריאות הגופנית. יתכן ותרצו גם להתייעץ עם תזונאית כשתהיו מוכנים לכך.

זיכרו שההחלמה שלכם היא משהו שלכם. אל תרשו לאף אחד לדחוף אתכם לדברים שאינכם רוצים לעשות… אבל במקביל היו מוכנים לשמור על ראש פתוח לגבי דברים שיומלצו לכם. אם הרופא שלכם ימליץ על אשפוז, שאלו את עצמכם מדוע הוא מציע זאת, וזכרו שיתכן והוא רואה דברים שאתם אינכם ערים להם כרגע. בקשו ממנו שיסביר לכם את הסיבות להצעותיו, ובידקו את עצמכם. זכרו גם שאם התזונה שלכם מאד לקויה, או אם אתם סובלים מחוסר איזון הורמונלי, מחסור בויטמינים וכו', זה עלול להשפיע על מצבי הרוח ויכולתכם לראות דברים בצורה רציונלית, כמו גם לסכן את בריאותכם. אינכם צריכים להיות בתת-משקל כדי לסבול מתופעות אלה, ועליכם לזכור כל הזמן שהתפישה העצמית שלכם יכולה להיות מסולפת בשל זה.

מערכת תמיכה תעשה את המאבק שלכם לקראת החופש קל יותר, ותדעו שאתם לא לבד. הטיפול יכול להיות אישי, משפחתי וקבוצתי, קבוצות תמיכה וטיפול תזונתי. לעיתים תרופות, ולעיתים נדרש אשפוז.

טיפול אישי – בטיפול אישי תוכלו לפתח קשר של אחד לאחד עם המטפל/ת. ברגע שתתחילו לבטוח בו/ה, תהיו חופשיים להתחיל לשחרר את כל הרגשות ששמרתם בתוככם זמן כה רב. תוכלו להתחיל להתמקד במדוע אתם עושים זאת ולמה אתם זקוקים כדי להפסיק. תתחילו להבין מדוע ואיך הפרעת האכילה שלכם הפכה לאמצעי התמודדות היחידי, ותלמדו דרכים חדשות ובריאות יותר להתמודד. תדירות הפגישות תלויה קרוב לוודאי בחומרת ההפרעה. חלק מהאנשים נמצאים בטיפול יומי וחלקם שבועי. מספר הפגישות תלוי בכם ובמטפל/ת שלכם.

טיפול קבוצתי – טיפול קבוצתי עשוי להיות מועיל ביותר למי שמנסה להחלים מהפרעת אכילה. בפעם הראשונה הם מוקפים באחרים שיודעים ומכירים בדיוק כיצד הם מרגישים. במשך זמן כה רב הם בודאי הרגישו שהם היחידים שיש להם את הבעיה הזו, ועכשיו הם יודעים שאינם לבד. קבוצות בד"כ נפגשות אחת לשבוע ודנות בכל דבר החל בהתנהגויות האכילה עצמן ומציאת דרכים לשנות אותן, ועד לשיחות על הנושאים שנמצאים בבסיס ההתנהגויות וגורמים להן. חברי הקבוצה יכולים לתמוך אחד בשני ולעזור זה לזה במציאת דרכים לשנות את דפוסי האכילה שלהם ולפתח דרכי התמודדות בריאות יותר.

טיפול משפחתי – טיפול משפחתי מערב את האנשים שגרים עם, או קרובים מאד לאדם עם הפרעת האכילה. זה יכול לכלול הורים, אחים, בני-זוג ואפילו סבים. בד"כ הפרעות אכילה מצביעות על כך שיש בעיות בתוך המשפחה. הבעיות יכולות להיות בעיות נישואין, התעללות פיזית או מינית, העדר תקשורת, או קושי בביטוי רגשות. כל הנושאים האלה יכולים להיות נידונים ומעובדים בטיפול משפחתי. כדי לפתור את הבעיות האלה המשפחות חייבות לרצות להשתתף בטיפול, ולהיות מוכנות לשנות את התנהגותן.

קבוצות תמיכה – קבוצות תמיכה לרוב אינן מנוהלות ע"י גורם מקצועי. בד"כ המארגנים והמנחים הם אנשים שחוו על בשרם הפרעת אכילה. הקבוצות יכולות להיפגש בכל מקום, החל מפגישות יומיות ועד לאחת לחודש. קבוצות תמיכה יכולות להועיל מאד לאנשים עם הפרעות אכילה משום שהם מבינים שאינם לבד ושהחלמה היא אפשרית. החברים גם עוזרים זה לזה במהלך תקופות קשות. קבוצות התמיכה שונות זו מזו. יש קבוצות שבוחרות לדון במה שחשים בכל רגע נתון, ואחרות בוחרות נושא לשיחה בכל פגישה.

טיפול רפואי – חיוני שמצבכם הבריאותי יהיה תחת השגחה שוטפת של רופא מודע להפרעת האכילה שלכם. קיימים סיבוכים רפואיים רבים שיכולים להיגרם ע"י הפרעות אכילה. אם יישארו ללא טיפול, הם יכולים להוביל לבעיות בריאותיות רציניות ואף למוות. אני מפצירה בכל אחד מכם להיות מאד פתוח וכנה עם הרופא לגבי דפוסי האכילה שלו והסימפטומים, כדי להבטיח שתקבלו את הטיפול הרפואי הטוב ביותר האפשרי. גם חשוב שתפגשו עם רופא שמכיר את התחום של הפרעות אכילה, כדי שיטפל בכם בצורה מתאימה. אם אתם בולמים, רצוי שתהיו במעקב אצל רופא שיניים. הקאות תכופות יכולות להוביל לריקבון השיניים כתוצאה מהחומציות שבקיבה.

תרופות – בחלק מהמקרים תרופות עוזרות בטיפול בהפרעות אכילה. תרופות אנטי-דכאוניות נמצאות בשימוש כשיש סימנים לדיכאון חריף, ולעיתים הן עוזרות להפחית את התכיפות של התקפי הזלילה וההתרוקנות. אין להשתמש בתרופות כמקור טיפול יחיד. טיפול תרופתי חייב להיעשות במקביל לאופני טיפול אחרים.

אשפוז – אם משקל האדם יורד באופן קיצוני או שהוא מקיא/משלשל מספר פעמים ביום, יתכן שאשפוז הוא הכרחי. לעיתים האדם זקוק ליותר תמיכה מאשר יכול לספק לו טיפול חוץ. ביה"ח יכול לספק סביבה בטוחה, ולעזור בשליטה על התנהגויות האכילה. אם האשפוז הכרחי, החולים יאושפזו במחלקה שמתמחה בטיפול בהפרעות אכילה. מחלקות פסיכיאטריות לרוב אינן מותאמות לטיפול בהפרעות אכילה, והאדם לעיתים מרגיש שם יותר גרוע. בחלק מבתי החולים אכן יש יחידות המתמחות בתחום, והן מספקות גם טיפול נפשי וגם רפואי.