איתנו אפשר לדבר על הכל במרחב בטוח, אנונימי וחם

הצ׳אט שלנו פעיל בשעות הערב

משפחות הסובלים מהפרעת אכילה

כל אחד שסובל מהפרעת אכילה חווה כמות אדירה של סבל וכאב, אבל הוא אינו היחיד שסובל. משפחות וחברים חווים אף הם את הכאב האישי שלהם. קשה מאד לראות מישהו אהוב אשר לאט הורס את עצמו, ולהרגיש חסרי אונים בניסיון להצילו. למרות שיכול להיות קשה מאד לקבל את זה, אתם אינכם יכולים להציל את האדם האחר. אתם יכולים לעודד, לתמוך ולהעניק לו את אהבתכם הבלתי מותנית, אבל הם צריכים לרצות לעזור לעצמם. כדי שהם יחלימו, הם צריכים לרצות להחלים ולהיות מוכנים לקבל את העזרה המוגשת להם. אינכם יכולים לאלץ מישהו לרצות להבריא, וגם לא להכריח אותם לקבל עזרה. עם הגילוי שבן משפחה או חבר סובל מהפרעת אכילה, קרוב לודאי שתחוו רגשות מגוונים כמו מבוכה, כעס, אשמה ופחד.

אתם עשויים לחוש מבוכה ובלבול לגבי השאלה מדוע זה קרה, מה לעשות הלאה, להיכן לפנות לעזרה, ובאיזו גישה לפנות אל האדם. הדרך הטובה ביותר לפתור את הבלבול הוא ללמוד כמה שיותר את הנושא. קראו ספרים, דברו עם איש מקצוע המבין בהפרעות אכילה, דברו עם אנשים בתהליך החלמה או כאלה שכבר החלימו מהפרעת האכילה שלהם, ונסו לדבר עם משפחות נוספות שחוו את מה שאתם חווים.

חלק מהאנשים מגלים שהם כועסים על עצמם או על האדם הסובל. אתם עשויים לכעוס על עצמכם על שלא ידעתם על הבעיה מוקדם יותר, על שלא מנעתם את התפתחותה, ועל שלא הצלחתם 'לתקן' את הבעיה מיידית. אתם עשויים גם לכעוס על האדם על שאינו יכול להפסיק את ההתנהגויות של הפרעת האכילה, ועל שהוא ממשיך להתעלל בעצמו. יכול להיות שתרגישו כעס עליו בגלל שהוא גורם לכם לכאב, ויכול להיות שתאמינו שהוא עושה זאת כדי להכאיב לכם. חשוב שתמצאו דרך כדי להתמודד עם הכעס הזה. הזכירו לעצמכם שהם אינם עושים זאת כדי להכאיב לכם, הם עושים זאת לעצמם. לכעוס עליהם לא ישפר את המצב. קרוב לודאי שזה רק יגרום להם להרגיש יותר גרוע, מה שרק יחזק את אמונתם שהם נוראיים ומגיע להם להיענש או למות. לא יעזור לכם גם לנסות ולעצור את הכעס שלכם בפנים, כך שחשוב מאד שתוכלו לדבר עליו. חבר, מטפל, או קבוצת תמיכה למשפחות, הם מקומות טובים לדבר על זה ולעבד את הכעס שאתם חשים.

אנשים רבים מרגישים אשמה, בעיקר הורים, משום שהם חשים אחריות על בן המשפחה שמפתח הפרעת אכילה. אף אחד אינו אחראי על מישהו שמפתח אותה. לא יעזור להם אם תאשימו את עצמכם, זה רק יגרום להם להרגיש רע יותר. הכי טוב יהיה לקבל את העובדה שיש בעיה, ולהתחיל לעבוד לקראת מתן עזרה להם ולעצמכם לאורך תהליך ההחלמה.

תחושה שאנשים רבים חווים היא פחד. אתם עשויים לפחד שהאדם הקרוב לכם יגרום נזק רציני לעצמו ואף ימות. זה טבעי שתחוו פחדים כאלה, כי הפרעות אכילה עלולות להיות מאד הרסניות. אם בריאותו של האדם בסכנה מיידית, יכול להיות שאשפוז הוא הכרחי. הכי טוב יהיה לנסות לשכנעו לאשפז את עצמו מרצון, אבל לעיתים הוא בהכחשה כזו שלא יסכים לטיפול רפואי. אם זה המצב, יתכן ותצטרכו לדבר עם הרופא על אשפוז כפוי. אני ממליצה על זה רק כמוצא אחרון. מאד קשה להיות עם כל הפחדים שאתם חווים, וחשוב שתמצאו רשת תמיכה עבור עצמכם.

כשעוזרים לבן משפחה, אני מרגישה שחשוב מאד להיות חיוביים ותומכים. אנשים עם הפרעת אכילה הינם בעלי דימוי עצמי מאד נמוך ומאמינים שהם חסרי ערך. הם צריכים לדעת שאתם אוהבים אותם ושהם חשובים לכם. צריך לעזור להם להרגיש בעלי ערך ושאתם עומדים לצידם. נסו לא לבזבז זמן בהתמקדות על ההתנהגויות שלהם, או בלדבר עליהם. במקום זאת נסו לדבר אתם על איך הם מרגישים בפנים. הפרעות אכילה הן רק סימפטומים של בעיות אחרות. הם צריכים לדבר על איך הם מרגישים, והם צריכים לדבר. הבטיחו להם שהם יכולים לבוא ולדבר איתכם ושתהיו שם עבורם ותקשיבו להם. תנו להם לדעת שלא תינטשו אותם ותהיו לצדם כל אימת שיזדקקו לכם.

התמקדו על רגשות ויחסים בין-אישיים – לא על אוכל ומשקל. בני המשפחה של מי שסובל מהפרעת אכילה נשכחים לעיתים קרובות, במיוחד הילדים האחרים. חשוב שגם הם ידברו על מה שהם מרגישים.
אל תאפשרו לבן המשפחה הסובל מההפרעה להשתלט על חיי המשפחה. בני המשפחה חייבים להמשיך ולחיות את חייהם בצורה נורמלית עד כמה שאפשר.
הציבו גבולות באופן איכפתי, אחראי, אבל ברור.
עיבדו על דרכים להימנע ממאבקי כוח ומיצאו דרכים אלטרנטיביות להתמודד עם בעיות ברגע שהן צצות, והשאירו למטפל/לרופא להתמודד עם נושאים טעונים כמו משקל.
הבינו שאין פתרון מיידי. דרישה לשינוי ו/או גערות בבן המשפחה הסובל מהפרעת אכילה לא יביאו לשנוי או לתוצאה חיובית. היו סבלניים.

הורים יצטרכו לבחון אלטרנטיבות להתנהגותם הנוכחית (כלומר צעקות, תחנונים וכו'). בני המשפחה יכולים לכתוב יומנים, מכתבים זה לזה, להתקשר למטפל, ולרשום מצבים שדורשים עזרה ולהביאם למטפל ולפגישות המשפחתיות.

חשוב שהמשפחה תדבר על כל מיני נושאים – לא רק להתמקד על הבעיות ועל הפרעת האכילה.

חשוב לזכור שלא משנה עד כמה אתם אוהבים את האדם ורוצים לעזור, אתם מוגבלים במה שאתם יכולים לעשות. הניסיון לעזור למישהו יכול להיות מתסכל, מפחיד, וסוחט רגשית. לכן כל כך חשוב שלא תאבדו את עצמכם בתוך הבעיה שלהם. עליכם לזכור שאתם רק בני אדם ושיש לכם צרכים משל עצמכם. תהליך ההחלמה יכול להיות ארוך וגם אתם זקוקים לדאוג לעצמכם בזמן הזה. אתם צריכים לנסות לקחת מדי יום פסק זמן לעצמכם, ולעשות משהו שאתם אוהבים ומשהו שיעזור לכם לנוח. יכול להיות שתרצו לצאת לבד להליכה רגלית, להתקשר לחברים, לעשות אמבטיה חמה, לקרוא ספר או לנהוג במכונית. מה שלא תחליטו לעשות, היו בטוחים שזה משהו למען עצמכם. יכול להיות שתרצו להיעזר במטפל לעצמכם. להיות עם מי שסובל מבעיות אכילה זה מאד קשה, ותמצאו שמועיל אם יש לכם מטפל איתו אתם יכולים לדבר על כל הרגשות שאתם חווים. אם יש קבוצת תמיכה למשפחות באזור מגוריכם אולי תרצו להצטרף. אם אין כזו, אולי תחשבו אפילו על להקים אחת. מאד עוזר לדבר עם אחרים שיודעים ומבינים איך אתם מרגישים ומה עובר עליכם. אם אתם מרגישים מוצפים נסו להתרחק לסופשבוע. באמת חשוב שלא תשכחו אף פעם שיש לכם צרכים משלכם. אם אתם מסוגלים לפנות זמן לעצמכם ולצרכים שלכם, תוכלו לעזור טוב יותר לבן המשפחה הסובל.

אל תשכחו אף פעם שאף אחד אינו חסר תקווה ושניתן להתגבר על הפרעות אכילה. במהלך ההחלמה האדם יחווה תקופות של מעידות, אבל יש לצפות לזה. אף אחד אינו יכול להתגבר על ההפרעה תוך יום. זה יכול לקחת זמן ועבודה קשה, אבל ניתן לנצח את הפרעות האכילה.

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן