איתנו אפשר לדבר על הכל במרחב בטוח, אנונימי וחם

הצ׳אט שלנו פעיל בשעות הערב

חרדה חברתית – מאפיינים

חרדה חברתית – אתם לא לבד!

גם אם טרם שמעתם על המונח חרדה חברתית (social phobia) – קיים סיכוי סביר שאתם סובלים מאחד או יותר מהתסמינים המאפיינים את החרדה הזו – אחת החרדות הנפוצות ביותר בימינו. למעשה, ההערכה היא שכ-13% מכלל האוכלוסיה סובלים או יסבלו בעתיד מהפרעת חרדה חברתית ברמה כזאת או אחרת.

חרדה חברתית היא תחושה של אי נוחות, דאגה או פחד הממוקדת בקשר שלנו עם אנשים, ונובעת מחשש משיפוטיות, זלזול או דחייה. החרדה עשויה להציף במהלך המפגש חברתי, אך גם לפניו או אחריו.

חרדה חברתית היא תופעה מורכבת ורבת פנים שעשויה להופיע במגוון רחב של צורות, מצבים ודרגות חומרה. המאפיין הראשי של כל הדפוסים הנובעים מהפרעה זו הוא חרדה כללית ובלתי רציונלית מפני דחיה וביקורת של הסביבה. יש להבדיל כמובן בין חרדה רציונלית (לפני ראיון עבודה לדוגמא) ובין חרדה לא רציונלית (לדוגמא – פחד שאנשים יסתכלו עלינו בזמן שאנחנו אוכלים).

תסמיני החרדה עשויים להיות פיזיולוגיים, מחשבתיים והתנהגותיים. ברמה הפיזיולוגית הם עשויים לכלול הסמקה, הזעה, רעידות, יובש בפה,דפיקות לב, קוצר נשימה וכדומה. ברמת החשיבה יופיעו מחשבות שליליות לגבי העצמי והסביבה (אני לא שייך, כולם מסתכלים עלי, וכדומה). התסמינים ההתנהגותיים מאופיינים בעיקר בהימנעות – כלומר, אנשים הסובלים מחרדה חברתית יעדיפו להישאר בביתם ולצמצם עד למינימום את המגע שלהם עם אחרים ועם העולם. כאשר הם נאלצים להשתתף באירוע חברתי הרי שהם בדרך כלל יעשו כמיטב יכולתם "לשרוד" תוך התמודדות עם החרדה המשתקת שהם מרגישים

כאמור, יש רמות שונות של חרדה חברתית: נמוכה, בינונית וגבוהה. המבחן הראשוני שבאמצעותו ניתן לאמוד את מידת החרדה שלכם והאם אתם סובלים מחרדה חברתית נקרא מבחן ליבוביץ . מבחן זה כולל סדרה של שאלות בנוגע לפעולות שונות ומבקש לדרג את רמת הפחד וההימנעות מהן. קיימות פעולות שהפחד מהן הוא שכיח מאד (כמו הפחד לדבר מול קהל) וקיימות פעולות שגרתיות יותר שההימנעות מהן עלולה לפגוע מאד בתפקוד היומיומי (למשל – פחד משימוש בשירותים ציבוריים, פחד לאכול מול אנשים ועוד). כמובן שלא כל מי שסובל מפחד קהל סובל גם מחרדה חברתית, ולכן המבחן מחשב "ציון" אשר מספק אומדן ראשוני בשאלה האם קיימת חרדה חברתית או לא, ואם כן – באיזו רמה היא. חשוב להבהיר כי זהו אבחון ראשוני בלבד וכי יש לגשת לאיש מקצוע על מנת לקבל אבחנה מקצועית. אם אתם מאובחנים כסובלים מחרדה חברתית ברמה קשה או סובלים ממחשבות אובדניות יש לפנות לאיש מקצוע ללא דיחוי.

מה ההבדל בין חרדה חברתית ובין ביישנות?

ביישנות, בייחוד בחברה הישראלית שמקדשת מצ'ואיזם וכוחניות, יכולה להיות חוויה לא פשוטה. ההבדל העיקרי בין חרדה חברתית ובין ביישנות הוא ברמת ההימנעות ובמידה שההימנעות הזו פוגעת בחיי החברה, המשפחה והעבודה. אדם יכול להיות שקט, ביישן ומופנם אבל עדיין להצליח להתמודד עם מצבים חברתיים ולא בהכרח להיכנס להגדרה של חרדה.

כיצד ניתן לטפל בחרדה חברתית? 

טיפול נפשי

קיימות שיטות טיפול שונות להתמודדות עם חרדה חברתית. עם זאת, הטיפול שהוכח כטיפול המוצלח והאפקטיבי ביותר בחרדה חברתית הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית גורסת כי קיים קשר משולש בין המחשבות שלנו, הרגשות שלנו וההתנהגות שלנו. בעזרת הטיפול, המטופל לומד בהדרגה לזהות את המחשבות שעוררו בו רגש מסוים (בושה וחרדה הם כנראה הנפוצים ביותר) ויצרו שרשרת שהובילה אותו להימנעות מפעולה מסוימת שממנה הוא חרד. טיפול בשיטת ה-CBT  הוא בדרך כלל מוגבל בזמן, ממוקד בפיתוח מיומנויות, ומתרכז בהווה.

ניתן לעבור טיפול קוגניטיבי התנהגותי אצל פסיכולוג בצורה יחידנית, אבל עבור אנשים רבים הדרך המומלצת ביותר היא טיפול קבוצתי מונחה CBT. היתרון של הטיפול הקבוצתי טמון באפשרויות הרבות להיחשף מול הכיתה בצורה הדרגתית ובשלבים – כמו למשל קריאת עמוד מתוך ספר, או דיבור מול כיתה בשלב מאוחר יותר. כמו כן יש ערך רב לטיפול מבוקר כזה, המתנהל בסביבה תומכת ומקבלת.

טיפול תרופתי

לסובלים מחרדה חברתית ברמה בינונית עד גבוהה יהיה יעיל מאד לשלב גם טיפול תרופתי של נוגדי דיכאון בהתייעצות ובפיקוח פסיכיאטר או רופא משפחה.

מאמר זה נכתב בשיתוף עם האתר  http://www.socialphobia.co.il .

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן