איתנו אפשר לדבר על הכל במרחב בטוח, אנונימי וחם

הצ׳אט שלנו פעיל בשעות הערב

הפרעות אכילה אצל נשים

הפרעות אכילה ממשיכות להיות בעלייה בחברה של היום, ולא רק בקרב בנות-העשרה. אנשים רבים מאמינים שהפרעות אכילה קיימות רק אצל מתבגרות, אבל אין דבר רחוק מזה מהאמת. נשים בוגרות נמצאות תחת אותו הלחץ להיות רזות כמו בנות-העשרה. אנחנו רואים יותר ויותר נשים שמפתחות הפרעות אכילה בשנות העשרים, השלושים, הארבעים ומעבר לזה. זה יכול לקרות בכל זמן בחיי האדם.

למרות שהסיבות להתפתחות הפרעת אכילה יכולות להיות מגוונות, התחושות שיש לאדם לגבי עצמו נשארות זהות. הנשים סובלות מהרגשה של שנאה-עצמית, חוסר ערך, הערכה עצמית נמוכה, ולרוב הן מרגישות שכדי להיות מאושרות הן חייבות להיות רזות. חלקן מרגישות שחייהן יצאו משליטה, והן פונות לתחום היחידי בחייהן עליו הן יכולות לשלוט, המשקל שלהן. אחרות יכולות לחשוב שברגע שישיגו את הגוף ה- "אידיאלי", חייהן ייעשו מושלמים.

יש סיבות רבות מדוע הפרעות אכילה יכולות להתפתח מאוחר יותר בחיים. עם שיעור הגירושים הגבוה, נשים רבות מוצאות עצמן שוב במשחק החיזורים בשנות הארבעים והחמישים לחייהן. הן מתחילות להאמין שכדי למצוא גבר נוסף, הן חייבות להיות רזות. אם הן נשואות ומגלות שהבעל בוגד, הן מאשימות את עצמן בכך. האישה מרגישה שבעלה בגד בה משום שאינה מושכת אותו עוד. במקרה כזה היא תמקד את תשומת לבה במשקלה, ותרגיש שלו הייתה רזה, בעלה לא היה בוגד בה. בד"כ כשמתרחשת בגידה בנישואים, הבעיה אינה במשקל. יש בעיות עמוקות יותר שקרוב לודאי הביאו לכך. על הנשים להפסיק להאשים את עצמן ואת משקלן על חוסר הנאמנות של הבעלים. לעיתים ההאשמה העצמית קלה יותר מלעסוק בבעיות העמוקות יותר שגרמו לכך. במקרים אחרים הפרעות אכילה מתפתחות כשהילדים גדלים ויוצאים לעצמאות. אישה שהקדישה את עצמה לגידול הילדים, מרגישה את עצמה בודדה לפתע, וללא שום מטרה אמיתית בחיים. היא עלולה להתחיל להתמקד במשקל, ולהאמין שתהיה מאושרת ברגע שתרזה. היא גם יכולה לפנות לאוכל כנחמה וכמילוי החלל שהיא חשה בתוכה.

החברה אף היא מעמידה את הנשים תחת לחץ אדיר להיות רזות. נאמר לנו ללא הרף שחיי הנישואין שלנו חייבים להיות מושלמים, שאנחנו חייבות להיות אמהות מושלמות, וצריך שתהיה לנו קריירה מושלמת. אנחנו מקבלות את המסר שכדי להשיג את כל אלה, אנחנו חייבות שיהיה לנו גוף מושלם. התבגרות בחברה של היום שונה מאד לנשים בהשוואה גברים. אם גוף הגבר משתנה או ששיער ראשו מתחיל להלבין, הוא נחשב "מכובד". אם זה קורה לאישה, היא "מזניחה את עצמה". הפרעת האכילה הופכת לדרך בריחה מלחצי החיים היומיומיים. אנחנו לא יכולות עוד ליהנות מאוכל, כי החברה והתקשורת גורמות לנו להרגיש אשמות על שאנו אוכלות.

לפני זמן מה קראתי ציטוט של פאולין פרדריק: "כשגבר קם לדבר, אנשים מקשיבים ואח"כ מסתכלים. כשאישה קמה לדבר, אנשים מסתכלים, ואם הם אוהבים את מה שהם רואים, הם מקשיבים" לרוע המזל, הציטוט הזה הוא מאד נכון. אנשים חייבים להבין שלהופעה החיצונית של מישהו אין כל קשר ליכולתו לתפקד. למשקל אין שום השפעה על האינטליגנציה, היכולת, וביצוע העבודה. הגיע הזמן שהעולם יתחיל לכבד את הנשים בעבור הישגיהן ויפסיק לשפוט אותן לפי הופעתן החיצונית.

אם את סובלת מהפרעת אכילה או חושבת כך, אני מפצירה בך לבקש עזרה מיידית. אין שום בושה בכך. נשים בוגרות חשות לעיתים שקשה להן לבקש עזרה, משום שהפרעות אכילה עדיין מאד מקושרות עם מחלה המשפיעה רק על נערות צעירות. העובדה היא, שהפרעות אכילה יכולות להתפתח אצל כל אישה או גבר בכל זמן בחייהם. לגיל אין שום קשר לכך.

ניתן לנצח את הפרעת האכילה וניתן לקבל עזרה. אתן לא חייבות להמשיך לחיות בגיהינום הזה מדי יום ביומו. אתן יכולות לשחרר את עצמכן ולהתחיל לחיות את החיים הבריאים והמאושרים להם אתן ראויות.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן