איתנו אפשר לדבר על הכל במרחב בטוח, אנונימי וחם

הצ׳אט שלנו פעיל בשעות הערב

ארגז כלים להתמודדות עם שיימינג

אסטרטגיות ומיומנויות התמודדות אישיות – איך תוכלו לעזור לעצמכם?

התמודדות עם שיימינג או עם מצוקה מכל סוג, היא מאד סובייקטיבית ותלויה בנסיבות, בנפשות הפועלות ובמשאבים העומדים לרשותן, וגם במציאות האובייקטיבית. קיימות אסטרטגיות התמודדות רבות, חלקן נועדו לסייע לנו לשנות את המצב, וחלקן לשנות את התגובה שלנו למצב. רובן מאפשרות לנו להשתקם ולהחזיר לעצמנו תחושות של שליטה, בחירה ומסוגלות בחיינו.

חלק מהאסטרטגיות יכולות להיות יעילות יותר מהאחרות, והדבר תלוי באדם ובמצב הנתון. זכרו, לא כל אסטרטגיה תעזור לכם, אבל ככל הנראה תוכלו למצוא לפחות אסטרטגיה אחת שתהיה יעילה עבורכם. כמו כן, חשוב לפתח אסטרטגיות התמודדות שונות ולשלב ביניהן, שכן אסטרטגיות שונות יכולות להתאים למצבים מסוימים, והיצמדות עיוורת לאסטרטגיה אחת תוך שימוש נרחב רק בה – עשויה לשמר את מצב המצוקה ולא לאפשר לנו להסתגל למצבים שונים.

נחלק להלן את אסטרטגיות ההתמודדות השונות שתוכלו להשתמש בהן, לפי 3 קטגוריות: אסטרטגיות התנהגותיות, קוגניטיביות ורגשיות.

אסטרטגיות התמודדות רגשיות

אסטרטגיות אלו מנסות להשפיע על הרגשות שנלווים לבעיה או לקושי מסוימים ולשנותם. אסטרטגיות רגשיות מתאימות במיוחד למצבים שבהם אין לנו שליטה או השפעה רבה על המצב.

  • אל תישארו עם זה לבד – ביטוי, אוורור ופריקה של הרגשות העולים בכם ושיתוף אדם אחר במה שאתם מרגישים הן פעולות בעלות חשיבות עצומה שעשויות מאד להקל. גם אם דרך זו לא תשנה את המצב, היא יכולה ליצור שינוי גדול ברגש שמתלווה אליו. רגשותיכם וודאי סוערים עכשיו,המחשבות לא נותנות מנוח, והחרדה והכאב מצמצמים אתכם עד בלי די. אלו רגשות קשים ומכבידים מאד, אשר נוגעים ומהדהדים תחושות מציפות של חוסר אונים ותסכול. דברו על המצוקה שאתם חשים עם אדם שאתם סומכים עליו, ספרו את שעל לבכם, השמיעו את הכאב הזה במילים ובקשו עזרה ותמיכה חברתית מאחרים.
    תוכלו להיעזר בסיוע של חברים, קרובי משפחה, יועצ\ת השכבה, עמיתים לעבודה, איש צוות בבי"ס, פסיכולוג\ית בביה"ס או בקהילה, קווי סיוע כמו זה של סה"ר. רק אל תישארו עם זה לבד!
  • מרחב נפשי כנגד הייאוש – אפשרו לעצמכם מרחב נפשי שבו תוכלו לעכל את התחושות הקשות: גם אם אתם מרגישים זעם רב בעקבות תחושת הכאב וחוסר האונים שמתפשטת, ואיתו מתעורר גם זמזום של חוסר מנוחה ודחף לפעולה שעשויה לפגוע בכם או באחרים, עצרו את עצמכם. התחושות הקשות שאתם חשים עכשיו הן זמניות, ואילו פעולות מסוימות עשויות להיות בלתי הפיכות או בעלות השלכות שאתם עשויים להתחרט עליהן. אם אתם מרגישים שבעקבות השיימינג קשה לכם למצוא את התקווה, שאין יותר טעם לחיים או שאינם יכולים לשאת את הכאב – בבקשה קראו את המילים הבאות ובואו לדבר איתנו. אם אתם מרגישים שקשה לכם לשלוט בעצמכם, היעזרו באדם קרוב שיעזור לכם בכך ויסייע לכם לשמור על עצמכם, ופנו למסגרת טיפולית שתוכל לסייע בפיתוח מיומנויות ויסות רגשיות ושליטה עצמית שיאפשרו ליצור את המרחב הנפשי שאתם זקוקים לו.
  • אל תכאיבו לעצמכם – הימנעו מטריגרים רגשיים מסוימים, כמו מקריאה חוזרת ונשנית של המסר הפוגעני או מעיסוק ומחשבות חוזרות על הנושא. אם תקראו שוב ושוב את ההודעה, תנסו לנתח אותה מכל זווית ולהתעכב עליה, רק תכאיבו לעצמכם יותר ותקשו על ההתמודדות עם המצב. במקום זאת, נסו להסיח את דעתכם ע"י פעולות ועיסוקים שונים שיעסיקו אתכם.
  • דימיון מודרך ו'דיבור עצמי' חיובי: צרו תמונה מנטלית של עצמכם מתמודדים עם אתגר או קושי כלשהו, מבצעים דבר שברצונכם לבצע, עוד בטרם עשיתם זאת. דמיינו את עצמכם וראו בעיני רוחכם כיצד אתם מתמודדים ומתגברים. נסו להחליף מחשבות שליליות שאתם נוטים לשחזר שוב ושוב בראש (אני אכשל, אני לא אצליח, עשיתי טעות עצומה) במחשבות חיוביות (אני יכול/ה להצליח, אני אעשה מאמץ גדול יותר להבא, בעתיד אני אקפיד על..).
  • התמקדות בחיובי – נסו לשים דגש על הטוב והחיובי שיש בחייכם, על הדברים שאתם מעריכים, מוקירים ושמחים עליהם. יש כ"כ הרבה דברים נפלאים בכם, היו גאים במי שאתם. גם אם הדברים החיוביים נראים לכם מועטים או שהם נופלים תחת הצל של כל הרע – אל תוותרו עליהם ותנו גם להם מקום. זכרו, טכניקה ששמה דגש על חשיבה חיובית והתמקדות בחיובי אינה אומרת שאתם צריכים להעמיד פנים שהכל נפלא כשזה לא כך. להפך, הן מנסות לעודד הסתכלות יותר אובייקטיבית על המצב והבאת התמונה הכללית בחשבון, מכיוון שמחשבות שליליות נוטות להשתלט ולצבוע הכל בצבע השחור שלהן. באמצעות חשיבה חיובית אפשר להחזיר את האיזון למחשבות, להיזכר גם בטוב שיש בנו ובחיינו ולהתמקד בו, ולחשוב על הטוב שעוד מחכה לנו – למרות שמאד קשה לראותו ברגעים של ייאוש.
  • חזקו את תחושת הערך העצמי – הכינו רשימה, הדגישו והזכירו לעצכם את הדברים שאתם מעריכים בעצמכם, תכונותיכם החיוביות, המעלות או החוזקות שיש לכם, דברים שאחרים אוהבים ומעריכים בכם, מעשים טובים שעשיתם בחייכם, היזכרו בהצלחות ובהישגים שלכם וכדומה. אל תשכחו לרגע את כל הטוב שיש בכם.
  • חזקו קשרים חברתיים – חזקו קשרים קיימים ופגשו אנשים חדשים. תוכלו לקשור קשרי חברות במועדונים חברתיים, קבוצות קריאה, במסגרת חוגים ופעילויות, קורסי העשרה, לימוד תחביבים. מפגשים חברתיים יוכלו לסייע לכם להתמודד עם תחושת הבדידות והניכור שיתכן ועולה בכם.

אסטרטגיות התמודדות קוגניטיביות

אסטרטגיות אלו מנסות להשפיע ולשנות את דרך החשיבה והתפיסה שלנו ביחס לבעיה או קושי מסוימים.

  • הימנעו מאשמה – אם אתם נתקלים בבריונות, אל תאשימו את עצמכם. לא עשיתם שום דבר רע, ואתם לא צריכים להרגיש רע על מי שאתם או על מה שאתם מרגישים, לא משנה מה האדם שמנסה לפגוע בכם אומר. הבעיה היא באדם שפוגע בכם, ולא בכם.
  • קחו אחריות – במידה ואתם מתמודדים עם שיימינג שנראה לכם מוצדק ושאתם מרגישים אשמים בו – נסו לקחת אחריות, אך ללא האשמה עצמית! –זכרו שגם אם מעדתם או טעיתם, לא מגיע לכם שתלקו את עצמכם. פעולה זו רק מכאיבה ופוגעת בכם, במקום לקדם. אנשים טועים, והטעות אינה מעידה עליהם באופן גורף. במקום זאת, נתחו את המצב, את התפקוד שלכם, קחו אחריות על החלק שלכם, ונסו ללמוד מכך להבא ולחשוב על פתרונות פוטנציאליים לעתיד.
  • נסו להבין את המצב מזווית של האדם האחר – כולל הזווית של האדם שגורם לנו מצוקה. אולי זה נובע מקנאה או חוסר ביטחון של האחר אשר מניעה אותו לפגוע באחרים כדי להרגיש שווה יותר? אולי הוא אדם מתוסכל ולא מאושר שרוצה לשלוט באחרים וברגשות שלהם כדי להרגיש טוב יותר עם עצמו על חשבונם של אחרים? אולי יקל עלינו לחשוב שהאדם הזה אינו ראוי שנשקיע בו זמן ודמעות? שהוא רואה את עצמו כ'גיבור' כשלמעשה הוא בעצם פחדן שמסתתר מאחורי מסך ומקלדת? אולי זה בכלל לא אישי כלפינו אלא הדרך היחידה של אותו האדם לקבל תשומת לב? ואולי אותו אדם באמת נפגע מאיתנו וזו דרכו לבטא את תחושותיו ולנסות להביא לשינוי חיובי?
  • מסגור מחדש (reframing) – משמעו שינוי זווית ההסתכלות והמשמעות שאנו מייחסים לקושי. זוהי למעשה הערכה מחודשת של המצב וניסיון למצוא את הצד החיובי והתועלת שניתן להפיק אפילו מהמצב הקשה. נסו לראות במכשול או בקושי אתגר ואפשרות ללמידה והתפתחות, לראות את ההזדמנות שטמונה בו, ולמצוא את ה'מתנה' שבמצב המכאיב – ולו הקטנה ביותר (אולי עשיתי מעשה מביך, או שתפסו אותי בדיוק כשאיבדתי סבלנות, אבל זה נותן לי מוטיבציה להיות רגיש ולא ביקורתי כלפי אחרים, להבין שכולם אנשים, כולם טועים, ולגלות חמלה וקבלה כשמישהו אחר מועד או מתקשה במשהו).
  • קבלה עצמית – קבלו את העובדה שלא אתם ולא אף אחד אחר – אינם מושלמים. אל תנסו לשאוף לשלמות ומושלמות, קבלו את העובדה שתטעו ותעשו טעויות, ושזה בסדר להיות 'טוב מספיק' ולא מושלם או נטול רבב. איש אינו כזה, וזכרו זאת.
  • התייחסו לתמונה המלאה – במצבי מצוקה בכלל, ובסיטואציה של שיימינג בפרט, אנו נוטים לחשוב בראיית מנהרה – הפרספקטיבה שלנו מצטמצמת, והצמצום הזה מתחזק בגלל התחושה שנלווית לשיימינג – שהעולם קורס עלינו ומתמקד כל כולו כבזכוכית מגדלת במה שקרה. זכרו, למצב יש פרספקטיבה רחבה יותר, וחשוב לראות גם את התמונה המלאה. חישבו האם עוד כך וכך שנים זה עדיין יהיה חשוב ועדיין יקבל מקום כה משמעותי בחייכם? האם זה עדיין ישנה ויכאיב באותה העוצמה בעוד חודש? שנה? עשור?
  • הימנעו מהטיות קוגניטיביות – אלו עשויות לנבוע מראיית המנהרה האופיינית למצבי מצוקה. הטיה שכיחה היא הכללת-יתר, אשר משתפת פעולה עם ההשטחה של העצמי וצמצומו לאלמנט אחד. נסו לשים לב למחשבות שלכם, והאם מופיעות בהן מילים כמו 'תמיד' ו'חייב' – נסו להמנע מהן ולהזכיר לעצמכם שמדובר בסיטואציה קונקרטית וספציפית, במקרה יחיד, בר חלוף, זמני.
  • הומור – נסו להשתמש בהומור כדי להקל על עצמכם, הוא מוכיח את עצמו כאמצעי רב-עוצמה להתמודדות עם מצוקה.

אסטרטגיות התמודדות התנהגותיות

אסטרטגיות אלו מנסות להשפיע ולשנות את דרך ההתנהגות והפעולה שלנו ביחס לבעיה או קושי מסוימים.

  • האטו והשהו תגובה: 'ספרו עד עשר': התמודדו והגיבו לאט-לאט. החוויה של להיות קורבן לשיימינג יכולה להיות מציפה רגשית ומשתקת, וחשוב להתמודד איתה לאט ובצעדים קטנים, ולא להיגרר לתגובות מיידיות. למרות שזה קשה להתעלם מפרסום פוגעני ולהתאפק מלהגיב כאשר מישהו פוגע בנו – תגובה אימפולסיבית ורגשית שנכתבת בלהט הרגע רק תחמיר את המצב שעשוי לצאת מכלל שליטה. לרוב, בדיוק לזה שואף הצד השני – אל תיתנו לו את הסיפוק שבלגרור אתכם לתגובה רגשית ומעוררת, לראות אתכם מאבדים את שלוותכם, ולעודד אותו בכך שהוא הצליח 'להגיע אליכם' ולהפעיל אתכם.
  • דעו מתי להמנע מפעולה: ראשית, אם אתם מרגישים שאין לכם מספיק משאבים להתמודדות עכשיו, השהו את הניסיון להתמודד או לנקוט בפעולה כלשהי, עד לשלב שבו תרגישו שיש לכם מספיק כוחות לכך. כמו כן, זכרו שבמצבים מסוימים, אי נקיטת פעולה היא אסטרטגיה חשובה שמונעת מהמצב להידרדר ולהחמיר. גם לבחור לא להגיב זו בחירה פעילה.
  • אל תשיבו אש או תנסו לנקום: אם תעשו זאת, המצב יכול להתהפך לרעתכם עד שלא יהיה ברור 'מי התחיל' ומי יזם את ההתנהגות הפוגענית והתוקפנית. כמו כן, הדבר יכול להוביל להסלמה והחמרת המצב. זכרו שאין מתקנים עוול בעוול – אינכם רוצים להעניש מישהו בכך שתרדו לרמה שלו ותעשו לו את הדבר הפוגעני והלא צודק שהוא עשה לכם.
  • התרחקו וצמצמו חשיפה: נסו להרחיק את עצמכם ממקור הבעיה ולהמנע מחשיפה אליו. הסתירו את הפרסום הפוגעני מעיניכם ע"י Hide. התרחקו וקחו הפסקה מהמחשב, מהטלפון או מהאתר שבמסגרתו הופץ המסר הפוגעני. חסמו או מחקו את האדם שפוגע בכם מרשימת אנשי הקשר והחברים שלכם, ומנעו ממנו את האפשרות לתקשר אתכם באמצעות פרסומים או הודעות. כמו כן,סננו ונקו את רשימת אנשי הקשר והחברים הכללית שלכם, ושנו את הגדרות הפרטיות בפרופיל שלכם ברשתות החברתיות כדי לבקר ולצמצם את כמות האנשים שיכולים להחשף למידע אישי עליכם. במקביל לכך, שקלו לשנות את הכינוי או שם הפרופיל שלכם, ואף למחוק או להשעות את הפרופיל.
  • נקטו פעולה אקטיבית לפתרון הבעיה:

o        שמרו תיעוד – שמרו צילום מסך או עותק של המסר הפוגעני כהוכחה (ולאחר מכן תוכלו להסיר את המסר עצמו).

o        דווחו – נסו לפנות באופן אישי וברוגע למפרסם ולבקש ממנו לעצור ולמחוק את הפוסט הפוגעני. מעבר לכך, הגישו תלונה לגורמים המתאימים: דווחו למבוגר אחראי ופנו עם התיעוד למנהלי האתר במסגרתו התוכן פורסם (בפייסבוק – יש אפשרות מסודרת לדיווח על תוכן פוגעני), למרכז לאינטרנט בטוח ולאפליקציית הכפתור האדום, לספקית רשת האינטרנט או לחברה הסלולרית –מגורמים אלו תוכלו לבקש להסיר את התוכן הפוגעני. פעמים רבות, גם אם הפרסום אינו עובר על החוק, הוא עובר על חוקי האתר שבמסגרתו הוא פורסם, ואז ניתן לנקוט גם פעולה חוקית נגד המפרסם. תוכלו כמובן גם להגיש תלונה למשטרה אם ההתוכן מהווה הכפשה, הטרדה, איום או פגיעה בזכות לפרטיות. אם מי שמטריד אתכם הוא קטין, תוכלו להראות עותק ליועצת השכבה בביה"ס בו אתם לומדים, וגם לפנות ולשוחח עם הוריו כדי לגייס את עזרתם במניעת ההתנהגות.

  • נסו שיטות התנהגותיות להרגעה והפחתת לחץ: נסו טכניקות הרגעה כמו תרגילי מדיטציה, הרפיית שרירים, תרגילי נשימות, יוגה. בצעו פעילויות משחררות ומרגיעות, צאו להליכה, בצעו פעילות גופנית מתונה, צאו לטיול בטבע, הקשיבו למוזיקה, קבעו פגישה עם חבר קרוב, צאו לבית קפה או לקולנוע, נגנו בכלי נגינה, קראו ספר. עשו דברים שאתם אוהבים ונהנים מהם, ככל שתקדישו להם יותר זמן כך יקטן המקום שהחוויה הכואבת כתוצאה מהשיימינג תופסת בעולמכם הפנימי ותהיה לה פחות השפעה.

אסטרטגיות ומיומנויות התמודדות להורים – מה הורים יכולים לעשות?

מכיוון שבריונות רשת מתרחשת לרוב כאשר בני הנוער והצעירים נמצאים בביתם, הורים יכולים להשפיע רבות ולמנוע תופעה זו. עם זאת, בני נוער עשויים להתקשות לפנות לעזרה ולחשוש לשתף את הוריהם בפגיעה שהם חווים ברשת. פעמים רבות הדבר קורה בגלל שהם נמצאים בטראומה רגשית או חושבים שזו אשמתם, ויתכן והם חוששים מתגובת הסביבה שעשויה לא להבין אותם, להאשים אותם, לכעוס עליהם, להביך אותם או להחמיר את המצב. עוד יתכן שהם מתקשים לתת אמון ולחשוף מידע רגיש כל כך, חושבים שהוריהם 'מיושנים' ולא יבינו, או חוששים שהשיתוף יוביל להחרמת או הגבלת השימוש שלהם באינטרנט, במחשב ובטלפון הסלולרי. מה בכל זאת תוכלו לעשות כהורים?

זהו את סימני האזהרה לכך שילדכם עשוי לסבול מבריונות רשת או שיימינג:

  • שינוי במצב הרוח שמעיד על תחושת עצבות, כעס, חרדה או מצוקה –באופן כללי או במהלך\אחרי שימוש באינטרנט או בטלפון הסלולרי.
  • שינוי בדפוסי הפעילות, ובייחוד התנהגות נמנעת: בין אם הימנעות מהגעה לבי"ס, הימנעות מפגישות עם חברים, מיציאה מהבית, חוסר רצון או הימנעות משימוש במחשב, משיחות משפחתיות, ממענה על שאלות של ההורים.
  • התבודדות ונסיגה, שבמסגרתן הנער/ה מתרחק/ת מהמשפחה, ממעט/ת להיפגש עם חברים, מגלה קשיים חברתיים בבי"ס, נסוג/ה מפעילויות שנהנה מהן קודם וכדומה.
  • שינוי בדפוסי שינה ותיאבון.
  • קשיים לימודיים, ירידה בציונים, קשיי ריכוז שלא היו קיימים קודם לכן

למדו את ילדיכם על שימוש בטוח באינטרנט ושוחחו איתם על פעילותם ברשת:

  • שוחחו עם ילדיכם על סוגיות של מוסר ואתיקה בשימוש באינטרנט, ובייחוד על בריונות רשת ושיימינג. אם אתם נתקלים בכתבה בנושא, דונו עליה עם ילדיכם תוך הדגשת העמדות, הערכים והתחושות שלכם. הסבירו לילדיכם שזוהי התנהגות פוגענית, מזיקה ובלתי מקובלת, והבהירו את הציפיות שלכם להתנהגות אחראית ברשת מצידם.
  • ילדים עשויים לחשוב שבריונות ברשת 'אינה נחשבת' או אינה באמת פוגעת כי היא לא מתרחשת בחיים האמיתיים.
    הסבירו להם את ההשלכות בחיים האמיתיים של בריונות רשת, ואת ההשפעה ההרסנית שלה.
  • למדו אותם לעולם לא לפרסם מידע אישי אודות עצמם או אודות חבריהם ברשת (כולל שם מלא, מספר טלפון, כתובת, שם ביה"ס שבו הם לומדים, שמות ההורים, מספר ת"ז, תאריך לידה, סיסמאות וכן הלאה).
  • למדו אותם שלא להעביר הודעות שעשויות להיות פוגעניות או מעליבות, ולבקש מחבריהם שלא לעשות זאת גם כן. הסבירו שעל ידי שיתוף והפצת תוכן שמישהו אחר שלח להם, הם נגררים למעשה של בריונות. עודדו אותם לחשוב האם המילים האלו יכולות לפגוע במישהו אחר, ועל ההשפעה שיכולה להיות להפצת התוכן.
  • למדו אותם שברשת האינטרנט אנשים לפעמים מרגישים בנוח לומר ולעשות דברים שלא היו עושים פנים אל פנים. הסבירו שעליהם להיות אדיבים ומנומסים לאחרים ברשת בדיוק כפי שיהיו כלפיהם פנים אל פנים, ושאם הם לא היו אומרים למישהו משהו פנים אל פנים, מן הראוי שיימנעו מאמירתו דרך האינטרנט.
  • למדו אותם לא לשלוח הודעות או לפרסם פוסטים כשהם כועסים ועצבניים.
  • למדו אותם לחסום הודעות מאנשים ששולחים מסרים פוגעניים או בלתי הולמים.
  • בדקו מהי מדיניות ביה"ס שבו ילדיכם לומד ביחס לבריונות רשת ושיימינג. האם לביה"ס יש פרוטוקול טיפול מסודר במקרים אלו, והאם בי"ס מפעיל תוכנית הסברה וחינוך בנושא זה.

התעניינו ונטרו את הפעילות המקוונת של ילדיכם:

  • היו מעורבים בחיים המקוונים של ילדיכם. התקינו תוכנות ניטור, בקרה וסינון הוריות כדי למנוע חשיפה לתוכן בלתי הולם ולבדוק באילו אתרים ילדיכם גולשים.
  • העדיפו למקם את המחשב הביתי במקום נגיש ומשותף במרכז הבית, ולא בחדרים פרטיים.
  • קבעו את שיעור החשיפה לאינטרנט והגבילו את מסגרת הגלישה והשימוש בטלפון של ילדיכם. עם זאת, אל תמנעו שימוש או תגבילו אותם באופן מוגזם. בני נוער רבים מקבלים מהוריהם טלפונים סלולריים, אך חשוב לספק להם במקביל גם הנחיות וכללים לשימוש בהם.
  • שוחחו באופן סדיר עם ילדכם על פעילותם ברשת. בדקו עם מי הם מתקשרים ברשת, עברו על רשימת החברים ושאלו מי כל אחד ומאיפה הם מכירים אותם. שאלו את ילדיכם את אותן השאלות שהייתם שואלים על חייהם מחוץ לאינטרנט – מה הם עושים ועם מי?
  • שאלו אותן איך הם מתקשרים עם חבריהם ברשת, דרך אילו אתרים או תוכנות, ואילו בעיות או סכנות עשויות להתרחש במסגרות אלו. תוכלו לשאול גם איך הם חושבים שתקשורת מקוונת עשויה להשפיע על קשרים ביניהם לבין חבריהם בחיים האמיתיים.

הגבירו אמון ועודדו את ילדיכם לפנות לעזרה:

  • היו מעורבים ונוכחים – כמו במקרים של בריונות בחיים האמיתיים, עצם הנוכחות והמעורבות של גורם מווסת יכול להגביר מאד את הסיכויים שהילדים ידווחו על מקרים של פגיעה ויבקשו עזרה.
  • שימו דגש על תקשורת מבוססת אמון ביניכם לבין ילדיכם, והימנעו מביקורתיות, שיפוטיות או האשמת ילדיכם, בכדי שירגישו בנוח לפנות אליכם כאשר הם יצטרכו את עזרתכם.
  • עודדו אותם לשתף וליידע אתכם או כל מבוגר אחר שהם סומכים עליו אם הם מקבלים מסרים פוגעניים, מאיימים או מעליבים ברשת.
  • ילדים נוטים לחשוב שהוריהם 'מיושנים', ועשויים לחשוש שמתוך חוסר הבנה מצד ההורים, הם יחרימו להם את הטלפון או המחשב. אל תאיימו עליהם בהחרמה או בכל עונש אחר, והבטיחו להם שדיווח מצידם לא יוביל לכך, ושלפני שתנקטו בכל פעולה שהיא תשוחחו על כך ביחד.

אם מתברר לכם שילדיכם נוהגים בבריונות רשת או מפיצים הודעות פוגעניות, חשוב שתעצרו ותשימו סוף להתנהגות זו לפני שהיא תגבה מחיר ארוך טווח מילדיכם ומילדים אחרים.

  • אם ילדכם מגיב לבריונות בבריונות, עזרו לו למצוא דרכי תגובה טובות יותר.
  • קחו בחשבון שבריונות מצד ילדיכם יכולה להוות ניסיון שלהם להקל על מצוקה שהם חווים, לשחרר קיטור ולהרגיש בעלי שליטה במצב של חוסר אונים ומצוקה. יתכן והם חווים את הסביבה הביתית או הבית ספרית כמציפה, לא יציבה ומאיימת, וזו הדרך שלהם להתמודד עם כך.
  • עזרו לילדכם בוויסות והתמודדות עם רגשות חזקים ומציפים. ילדים ובני נוער רבים חווים קושי בהתמודדות ובויסות רגשות כמו כעס, תסכול ועלבון. שוחחו עם איש מקצוע כדי לעזור לילדכם להתמודד עם הרגשות האלו ולווסתם בצורה יעילה. למדו אותם דרכי התמודדות ותגובה חיובית לרגשות החזקים ולמצוקה.
  • שימו לב שבריונות והתנהגות תוקפנית היא לרוב התנהגות נלמדת. הקפידו לשמש דוגמה טובה ולקבוע נורמות התנהגות חיוביות ונטולות אלימות פיזית, מילולית או נפשית. הימנעו מתקשורת אלימה ותוקפנית, מהשמעת הערות פוגעניות ולועגות ביחס לאחרים, מקללות כאשר אתם מתעצבנים, מהשפלת אנשים אחרים או העלבת אדם שעשה טעות.
  • שוחחו והדריכו את ילדיכם בנוגע לבריונות רשת. ילדים ובני נוער יכולים שלא להבין עד הסוף עד כמה התנהגותם פוגעת ומזיקה. שוחחו איתם על איך שההתנהגות גורמת לאחרים להרגיש, איך הם היו מרגישים אם היו מתנהגים כך אליהם, ועל ההשלכות האפשריות והמסוכנות להתנהגות דומה, הן מבחינה חוקית ומוסרית עבורם והן מבחינה רגשית עבור הקורבן. עודדו אותם לאמפטיה ומודעות לרגשות האחר, תוך טיפוח היכולת לראות את המצב מהפרספקטיבה של האדם שבו הם פוגעים.
  • הציבו גבולות ונטרו את פעולותיהם המקוונות. יידעו אותם שאתם תבדקו ותנטרו את מעשיהם ולא תהיו מוכנים לקבל ולהשלים עם התנהגות בריונית. קבעו חוקי התנהגות ברורים, וודאו שילדיכם מבינים את הכללים ואת ההשלכות של אי ציות לכללים האלו. שימרו על גבולות אלו, וזכרו שכל ילד זקוק לגבולות כדי להבטיח את התפתחותו התקינה.

מקורות

Carver, C. S., Scheier, M. F., & Weintraub, J. K. (1989). Assessing coping strategies: a theoretically based approach. Journal of personality and social psychology, 56(2), 267.

Cheung, A. S. (2014). Revisiting privacy and dignity: Online shaming in the global e-village. Laws, 3(2), 301-326.‏

Compas, B. E., Connor-Smith, J. K., Saltzman, H., Thomsen, A. H., & Wadsworth, M. E. (2001). Coping with stress during childhood and adolescence: problems, progress, and potential in theory and research.Psychological bulletin, 127(1), 87.‏

Davis, K., Randall, D. P., Ambrose, A., & Orand, M. (2015). ‘I was bullied too’: stories of bullying and coping in an online community. Information, Communication & Society, 18(4), 357-375.‏

De Vries, A. (2015, January). The Use of Social Media for Shaming Strangers: Young People's Views. In System Sciences (HICSS), 2015 48th Hawaii International Conference on (pp. 2053-2062). IEEE.‏

Dealing with Cyberbullying: Tips for Kids and Parents to Prevent and Stop cyberbullying (retrieved 22/07/15 from http://www.helpguide.org/articles/abuse/cyberbullying.htm(

Feinberg, T., & Robey, N. (2009). Cyberbullying: intervention and prevention strategies. National Association of School Pschologists: Communique, 38(4).‏

Folkman, S., & Moskowitz, J. T. (2004). Coping: Pitfalls and promise. Annu. Rev. Psychol., 55, 745-774.‏

French, L., & Klein, R. (Eds.). (2014). Therapeutic Practice in Schools Volume Two: The Contemporary Adolescent: A Clinical Workbook for Counsellors, Psychotherapists and Arts Therapists (Vol. 2). Routledge.‏(chapter 14 )

Petley, J. (Ed.). (2013). Media and Public Shaming: Drawing the Boundaries of Disclosure. IB Tauris.‏ (chapter 1)

Poole, E. (2013). Hey Girls, Did You Know: Slut-Shaming on the Internet Needs to Stop. USFL Rev., 48, 221.‏

Shalhoub-Kevorkian, N. (2012) Child Victimization on the Internet: Criminological and Victimological Perspectives.

Skinner, E. A., Edge, K., Altman, J., & Sherwood, H. (2003). Searching for the structure of coping: a review and critique of category systems for classifying ways of coping. Psychological bulletin, 129(2), 216.‏

Solove, D. J. (2007). The future of reputation: Gossip, rumor, and privacy on the Internet. Yale University Press.‏ (chapter 4)

Solove, D. J. (2007). The future of reputation: Gossip, rumor, and privacy on the Internet. Yale University Press.‏ ( Chapter 4)

Stuewig, J., Tangney, J. P., Heigel, C., Harty, L., & McCloskey, L. (2010). Shaming, blaming, and maiming: Functional links among the moral emotions, externalization of blame, and aggression. Journal of Research in Personality,44(1), 91-102.‏

Willard, N. E. (2007). Cyberbullying and cyberthreats: Responding to the challenge of online social aggression, threats, and distress. Research Press.‏

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן