לפני שאתם ניגשים אל מישהו שנראה לכם סובל מהפרעת אכילה, אני מאד ממליצה שתלמדו היטב את הנושא. יותר מדי אנשים מאמינים שהפרעת אכילה קשורה רק לאוכל ולמשקל, כאשר במציאות, אלו הם רק הסימפטומים של בעיות בסיסיות ועמוקות ביותר. להלן רשימת דברים שחשוב שתזכרו כשאתם ניגשים למישהו.
– הימנעו מלדבר על אוכל ועל משקל, אלה אינם הנושאים האמיתיים
– הבטיחו להם שאינם לבד ושאתם אוהבים אותם ורוצים לעזור בכל דרך שתוכלו.
– לעולם אל תנסו להכריח אותם לאכול
– אל תעירו לגבי המשקל או הופעתם החיצונית
– אל תאשימו אותם ואל תכעסו עליהם
– היו סבלנים, החלמה לוקחת זמן
– אל תהפכו את זמן הארוחה לשדה קרב
– הקשיבו להם, אל תמהרו לחוות דעה ולתת עצות
– אל תיקחו על עצמכם את תפקיד המטפל
חשוב להדגיש שכאשר אתם ניגשים לראשונה למישהו שאתם סבורים שיש לו הפרעת אכילה, הוא עלול להגיב בכעס או להכחיש שמשהו לא בסדר. אל תאיצו בנושא, רק אפשרו לו לדעת שתמיד תהיו שם עבורו במידה וירצה לדבר. במקרים בהם האדם בתת-משקל קיצוני, או מקיא/משלשל מספר פעמים ביום, יכול להיות שתצטרכו להיכנס ולקחת שליטה. הייתי ממליצה על זה רק במידה ובריאותו של האדם נמצאת בסכנה קיצונית. אם זה המצב – יכול להיות שתצטרכו לדבר עם רופא על אשפוז כפוי.
לראות מישהו שאתם אוהבים הורג את עצמו לאט לאט, יכול להיות מפחיד ביותר. קרוב לודאי שתחוו הרגשת מצוקה, כעס, אשמה, ובלבול. לא משנה עד כמה אתם רוצים לעזור לו, אתם חייבים לזכור שרק הוא יכול לעשות את ההחלטה לקבל עזרה. אינכם יכולים לאלץ אותו לעשות זאת.