איתנו אפשר לדבר על הכל במרחב בטוח, אנונימי וחם

הצ׳אט שלנו פעיל בשעות הערב

מהי הפרעת אישיות גבולית

הפרעת אישיות גבולית היא הפרעת אישיות אשר המאובחנים בה מתמודדים עם קשיים כרונים הקשורים ברגשותיהם כלפי עצמם וקשיים במערכות יחסים. הקשיים האלו ומערכות היחסים הסוערות הללו, משפיעים על תפקודם היומיומי ומסבים להם מצוקה רבה.  

חשוב לציין שישנה מחלוקת בין אנשי המקצועות הטיפוליים לגבי האבחנה והקריטריונים להפרעת אישיות גבולית. במידע כאן לא נעסוק בשמות ובתתי האבחנות השונות, אלא בכך שהרגשות וההתנהגויות הקשורים בהפרעה זו יכולים להיות קשים להתמודדות וראויים לתמיכה ועזרה. 

 

אדם הסובל מהפרעת אישיות גבולית (BPD) כותב:

"לחיות עם הפרעת אישיות גבולית זה כמו להיות בגיהינום נצחי. כאב, כעס, בלבול- אני לעולם לא יודע כיצד ארגיש מרגע אחד לאחר. כואב בגלל שפגעתי באנשים שאני אוהב. מרגיש שלא מבינים אותי. מנתח הכל. שום דבר לא מעניק לי עונג. פעם בהרבה זמן אני מרגיש "מאושר מדי" ואז נהיה חרד בגלל זה. ואז אני לוקח תרופות על דעת עצמי. ביחד עם אלכוהול. אחר כך אני פוגע בעצמי גופנית. ואז אני מרגיש אשם בגלל זה. מרגיש בושה. רוצה למות אבל לא מסוגל להרוג את עצמי כי אני ארגיש יותר מדי אשמה בגלל אלו שייפגעו מזה, ואז אני מרגיש כעס על זה, אז אני חותך את עצמי או לוקח מנת יתר כדי לסלק את כל הרגשות הללו. לחץ!"

 

כיצד מאבחנים  הפרעת אישיות גבולית?

קיומם של 5 או יותר מבין תשעת המאפיינים הבאים למשך תקופה ארוכה (החל מגיל ההתבגרות או הבגרות המוקדמת) אשר  יש להם השפעה משמעותית על התפקוד היומיומי, יכולים להעיד על קיומה של הפרעת אישיות גבולית.

שימו לב: המידע כאן מטרתו לעורר מודעות להפרעה ולתת מידע עליה. היזהרו מאוד לגבי אבחון עצמי או אבחונם של אחרים. למעשה, אל תעשו זאת. במידה והמידע מעורר אצלכם סימני שאלה לגבי עצמכם או הקרובים לכם, אנא פנו לקבלת סיוע או אבחון מקצועי. 

    1. דאגה חוזרת ונשנית מנטישה, ניסיונות ומאמצים חוזרים להמנע בכל מחיר מלחוות נטישה (אמיתית או מדומיינת). (לא כולל ניסיונות אובדניים ופגיעה עצמית).
    2. אי יציבות רגשית, רגשות עזים שנמשכים לרב מספר שעות עד מספר ימים ושינויים קיצוניים במצב הרוח.
    3. התפרצויות זעם וקושי לשלוט בכעסים 
    4. דפוס לא יציב של מערכות יחסים אינטנסיביותהמאופיינות בתנודות קיצוניות בין אידיאליזציה (הערכת יתר) מצד אחד ודה-ולואציה מהצד האחר. 
    5. הפרעות בזהות- תחושת חוסר זהות עצמית או תחושת עצמי לא יציבה המושפעת גם ממי שנמצא בסביבה.
    6. תחושת ריקנות כרונית.
    7. התנהגויות אימפולסיביות הרסניות המתבטאות בלפחות שני תחומים (בזבוז כספים, שימוש בסמים, נהיגה מסוכנת, התקפי אכילה ללא שליטה, התנהגות מינית).
    8. התנהגות אובדנית, איומים, מחשבות ומחוות אובדניות או התנהגויות של פגיעה עצמית.
    9. מחשבות פרנואידיות או דיסוציאטיביות בזמן מצבי לחץ

 

* דיסוציאציה היא מצב שבו, בדרגה זו או אחרת, אדם נהיה מנותק במידה מסוימת מהמציאות, בין אם מדובר בחלימה בהקיץ, בביצוע פעולות מבלי להיות מודע לחלוטין לביצוען ("לפעול על אוטומט"), או פעולות מנותקות אחרות. מדובר בהפך מ"קישור", וכרוך בהיעדר הקישור, לרוב הזהות העצמית של מישהו, עם שאר העולם.

 

זיכרו- רבים מאיתנו חווים רגעי או תקופות משבר, במהלכם ייתכן מאוד ונחווה חלק מהתסמינים הרשומים מעלה. בנוסף, מאפיינים אלו יכולים גם לאפיין תקופות שונות כמו גיל ההתבגרות. 

אצל מרבית האנשים התסמינים הללו יחלפו לאחר תקופה מסויימת, אך אנשים המתמודדים עם הפרעה זו מתמודדים עם התסמינים הללו תקופה ארוכה, ונראה כאילו הם תמיד במשבר.

 

נתונים סטיסטיים לגבי הפרעת אישיות גבולית

נתונים מראים כי הפרעת אישיות גבולית משפיעה על 1.5% עד 6% מהאוכלוסייה. 20% מהמטופלים במחלקות פסיכיאטריות, 10% מהמטופלים במרפאות הפסיכיאטריות (מרפאות חוץ). רוב המאובחנים הן נשים (פי 3 או 4 מגברים). 

Biskin RS. The Lifetime Course of Borderline Personality Disorder. Can J Psychiatry. 2015;60(7):303-308. doi:10.1177/070674371506000702



גורמים להפרעת אישיות גבולית

  • גורמים גנטיים: מחקרי תאומים הראו כי  כאשר תאום זהה אחד מאובחן בהפרעת אישיות גבולית הסיכוי שגם השני יאובחן בהפרעה הוא 2 ל3. יחד עם זאת, חשוב להגיד שלא נמצא גן ״להפרעת אישיות גבולית״ ומחקרי תאומים יכולים להיות מושפעים מגורמים משותפים נוספים כמו סביבה. 
  • ליקויים כימיים במוח:  מחקרים הראו כי נוירוטרנסמיטרים (חומרים המקשרים בין תאי עצב ומהווים למעשה מעין ״מעבירי הודעות״)  ובפרט סרוטונין ודופאמין יכולים להיות קשורים למצבי רוח ואימפולסיביות המאפיינת הפרעה זו. 
  • גורמים מוחיים: מחקרי מח על אנשים המתמודדים עם הפרעה זו הראו שיש שינויים במבנה ובפעילות של איזורים הקשורים בקבלת החלטות, עיבוד וויסות רגשי. עם זאת, העובדה שיש שינוי מבני/תפקודי לא בהכרח אומרת כי מדובר בגורם סיכון, אלא גם בתוצאה של השפעות סביבתיות מוקדמות. 
  • גורמים פסיכו-סוציואלים (סביבתיים): חשיפה להתעללות פיסית, מינית או נפשית, הזנחה, טראומה אשר הובילה לחרדה ומצוקה מתמשכת. תגובות לא הולמות, מתקפות ויציבות של הסביבה. 

 

טיפולים אפשריים להפרעת אישיות גבולית:

פסיכותרפיה- ישנם סוגים שונים של טיפול (לדוגמא טיפול דינאמי, טיפול משפחתי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ועוד)אך המשותף לכולם הוא לאפשר למטופל לקבל הבנה טובה יותר לעצמו, לרגשותיו, התנהגותו ומחשבותיו. 

טיפול דיאלקטי התנהגותי (dbt)- טיפול זה פותח במיוחד לטיפול בהפרעת אישיות גבולית על ידי מרשה לינהן. הטיפול מבוסס על ההנחות שאנשים עם הפרעה זו מתמודדים עם: 

  1. חוסר יציבות רגשית אשר בגינו אפילו מעט לחץ עלול להוביל לתחושת מצוקה משמעותית
  2. גדלו בסביבה בה לא היה מקום לביטוי של רגשות, או שהתייחסו לרגשות בביטול או בזלזול.

שני הגורמים הללו יחד עלולים להוביל למעגל הרסני בו תחושות עוצמתיות ושליליות , מובילים לתחושות אשם אשר מחזקות את התחושות השליליות וחוזר חלילה. 

מטרת הטיפול היא לשבור את המעגל הזה ואת החשיבה הדיכוטומית (חשיבה של שחור ולבן) שהרבה מהמתמודדים עם ההפרעה מאופיינים בה. הטיפול מסייע לשיפור כישורי ההתמודדות של המטופל ביחסים הבין אישיים ובוויסות הרגשי. 

 

טיפול תרופתי- עבור חלק מהאנשים, ההפרעה מלווה גם במצבי דיכאון או חרדה. במקרים אלויכולות להועיל תרופות אשר המנגנון שלהם נוגד דיכאון או חרדה, מאפשר ייצוב מצב הרוח, מעודד הפחתת אימפולסביות או שינויים במצבי הרוח, או נוגד-פסיכוטיות. 

 

לעיתים במצבי משבר קשים או כאשר יש חשש משמעותי לאובדנות (או לאחר ניסיון אובדנות) יש גם צורך באשפוז המאפשר מסגרת טיפול אינטנסיבית.  

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן