אם יש לכם ילדים בגיל ההתבגרות אתם בוודאי מזהים את התחושה: הילדים "נעלמים" לכם, מתרחקים אל החברים, נבלעים בתוך הסמארטפון או מסתגרים לנצח בחדרם. זו יכולה להיות תחושה מלחיצה. האם זו התנהלות נורמטיבית או אולי זו נורת אזהרה? האם ההסתגרות מעידה על בחירה או על מצוקה? האם ההתרחקות מובילה אותם למקום שמיטיב עמם או דווקא מפרידה אותם מעצמם?
על פי דוח עמותת סה"ר, שמעניקה סיוע והקשבה ברשת, יש מקום לדאגה. בשנת 2020, כ-40% מהפניות של אנשים במצוקה, היו של צעירים וצעירות בגיל 10-20. אלפי הצעירים שאותם פגשו מתנדבי סה"ר ברשת, התמודדו עם מגוון קשיים החל ממצבי משבר אישיים וארעיים ועד למצוקות מורכבות שהצריכו הפניה לגורמי טיפול.
כיצד תוכלו לדעת מתי לקבל את ההתנהגות של הילדים כמותאמת לגיל ומתי היא מעידה על מצוקה וצורך בתשומת לב נוספת? מתי נכון לשחרר ומתי נחוץ להתערב? הצוות המקצועי של סה"ר, פסיכולוגים ומטפלים שעוסקים בזיהוי מצוקות ברשת, ריכזו עבורכם כמה עצות שיסייעו לכם לזהות מצוקות ולדעת כיצד להתייחס אליהן.
ישנם חמישה סימני מצוקה נפשית שראוי לשים לב אליהם:
- הזנחה פיזית : עלייה או ירידה חדה במשקל, בעיות אכילה שבאות לידי ביטוי בחוסר תיאבון, הימנעות מאכילה או דווקא אכילה מוגזמת הם רמז עבה לבעיה שממנה סובלים הילדים. בשנה שעברה, בצל מצוקת הקורונה, חל גידול של 76% בהפניות הנוגעות להפרעות אכילה בהשוואה לשנה הקודמת. הגוף יכול להיות המקום הראשון אליו מתנקזת המצוקה. גם הימנעות ממקלחות, לבוש מרושל, או כזה שאינו מתאים למבנה גופם ומשמש להסתיר השמנה או להסתיר פגיעה עצמית מהווים סימן אזהרה.
- תגובות קיצוניות: התפרצויות זעם מוקצנות, שתיקות רועמות וממושכות, ניתוק הולך וגובר, שעות שינה מעטות וקושי להירדם, רביצה במשך רוב שעות היום במיטה.
- הצהרות טוטאליות: אמירות נוסח "אני אף פעם לא…", "נמאס לי כבר מהכול…", "יותר טוב שלא אהיה כאן בכלל…", "את בחיים לא תוכלי להבין אותי…", אמירות פסימיות המבטאות ייאוש, ריקנות או הערכה עצמית נמוכה דוגמת "אני לא טובה בזה…", "בחיים לא אצליח במבחן…".
- חוסר אינטראקציה חברתית: ייתכן שהם פעילים ברשתות החברתיות, אך כשתקופה ארוכה הם נמנעים מלהזמין חברים או להתארח, מנסים לחמוק מהליכה לבית הספר, נעדרים ממפגשים חברתיים ומסרבים לפעילויות חברתיות שבעבר נהנו מהם, זהו סימן שיש שינוי לרעה במעמדם החברתי בעיניהם, או בעיה חברתית שהם לא מצליחים להתמודד איתה. חוסר האינטראקציה עלול להפוך במהירות לתחושת בדידות עמוקה. על פי הדוח של סה"ר, 31% מפניות המצוקה בגילאי 20-18 היו על רקע של בדידות.
- פאסיביות: ישיבה ארוכה וממושכת, באופן יומיומי, משפיעה לרעה על חילוף החומרים בגוף ומסכנת את הבריאות הכללית. הסיכוי להשמין ולסבול מפגיעות בשלד או לחלות בסוכרת עולה. כל אלה משפיעים על הנפש ועל ההערכה העצמית, וייתכן שהפאסיביות רומזת לדיכאון או מצוקה נפשית אחרת אצל הנערה או הנער.
לצעירות ולצעירים קשה להתמודד עם המצוקות שלהם, ו-52% מהפניות על רקע פציעה עצמית היו של קבוצת הגיל 14-20, גידול של 39% ביחס ל-2019. ללחצים שחווים הצעירים בכלל ולבעיות שיצר משבר הקורונה בפרט יש השלכות וההורים, אתם, חייבים להיות שם עבורם. עליכם האחריות לשים לב לנורות האזהרה.
מה לעשות כאשר מזהים שהילד במצוקה?
על אף שלעיתים קרובות בני הנוער דורשים מההורים להתרחק, הם דווקא זקוקים להוריהם שיהיו שם עבורם. הנה מה שאתם יכולים לעשות עבורם:
- א. שימו לב לסימנים, לאמירות ולשינויים: על אף שהם יכולים להתנהל בצורה מעוררת תסכול, התשה וחוסר אונים – זוהי עדיין אחריותכם ההורים להיות שם עבורם, לראות את הקושי ולא להסיט מבט.
- ב. היו אכפתיים, באמת. : השקיעו מאמץ, זמן וחשיבה על כיצד לקלף את הקליפה ולהסיר את ההתנגדויות. התייעצו עם בן/בת הזוג, עם דמות מהסגל החינוכי או עם איש מקצוע. גם לכם, ההורים מגיעה תמיכה, עזרה והכוונה ברגעים האלו.
- ג. האמינו בהם, התייחסו אליהם בכבוד, הילחמו עליהם : זכרו שבעבר הייתם אתם "בנעליים שלהם". אין זה אומר שבאפשרותכם להבין את ההתמודדויות שלהם – זהו דור שגדל בסביבה שונה בתכלית ועם אתגרים חדשים- אך יש באפשרותכם להיות אמפתיים כלפיהם על סך הקשיים שלהם.
- ד. הוו דוגמא עבורם: נסו בהתנהלותכם לשמש דוגמא להתמודדות נכונה עם קשיי החיים, עם אכזבות וכישלונות. הביעו גמישות בלקיחת החלטות, הוכיחו שאפשר לשנות ולהשתנות, תנו קונטרה לתפיסה הניגודית, בה הכול שחור או לבן, שמאפיינת את גיל ההתבגרות.
- ה. הקדישו להם זמן : עוד רגע הם כבר לא יהיו בבית, זו הישורת האחרונה כמעט לצייד אותם בארגז כלים שימושי, מעשי, יציב עד כמה שניתן. להטמיע ערכים ולהבהיר שאתם כאן עבורם, תמיד.
- ו. שתפו אותם: לא רק בני נוער, אף אחד לא אוהב, מכבד ונענה לתקשורת המושתת על איומים, הגבלות וביטול. חוויה של שותפות וביחד, עשויה לעודד יותר שיתוף פעולה. עצרו רגע ושתפו, במידת הניתן, גם מה עובר עליכם בקשר איתם. כשעומדים על פי תהום, תחושת הביחד יכולה להציל חיים.
מי יכול לעזור להם?
כדי לסייע לצעירים, מפעילה עמותת סה"ר ערוצי "קו חם" – צ'ט שבו המתנדבים נענים למצוקות הנוער וערוצי סיוע נוספים ברשת, שבהם זיהוי מצוקות רגשיות וייצור תקשורת אמפתית פעילה, תוך התייחסות למצוקה הייחודית של כל פונה.
מאז הקמתה לפני כ-20 שנה פועלת עמותת סה"ר ברשת ומעניקה שירותים באמצעים דיגיטליים, ועל כן כיום יש לעמותה בסיס נתונים רחב המאפשר ניתוחים מגוונים בתחום בריאות הנפש. כשנשקפת סכנת חיים ממשית ומיידית למי מהפונים, מפעילה העמותה באופן מיידי את "נוהל החירום" ומערבת גורמי משטרה והצלה. ב-2020 נרשמו 342 הצלות חיים הודות למקצועיותם ועירנותם של מתנדבי העמותה.
רוצים ללמוד עוד על המצוקות של בני הנוער וכיצד ניתן לסייע להם?
בדידות, דיכאון, הפרעות אכילה, אובדנות – לכל סוג מצוקה מאפיינים משלה ועל מנת לדעת כיצד לסייע, מומלץ להכיר אותן טוב יותר. אתם ההורים יכולים לשאוב מידע נוסף בנושא למצוקות השונות דרך אתר העמותה, פודקאסטים ומאמרים, ויכולים לעורר את תשומת לבם לקו החם של סה"ר.
אינכם לבד בהתמודדות עם המצוקה של הילדים ושלכם. לחצו כאן, הכירו את כלל שירותי הסיוע של עמותת סה"ר ולמדו עוד על המצוקות השונות שמהן סובלים הילדים